צעקה פירושה מצוקה

שישי מבורך,

יש פעמים שסיפור השבוע מופיע לפתע, בקבוצה של יום רביעי.

בקבוצה הקודמת דיברנו על מטרות לשנת העבודה החדשה, ואנשי מסגרות הדיור שמשתתפים בקבוצה ביקשו שנדבר על אבל ואובדן והשפעתם על הדיירים שלהם.

הם סיפרו על דוד, דייר שלהם כבן שישים, עם מוגבלות שכלית התפתחותית, שאימו נפטרה ולקח כחודש עד שסיפרו לו על דבר מותה, וכשסיפרו לו הוא צעק ממש חזק.

"הוא גם צעק חזק כשסיפרו לו, וגם הוא צועק מאז" אמרה שילה, העובדת הסוציאלית, וסיפרה עוד שהם ביקשו מהפסיכותרפיסטית שמגיעה למסגרת בקביעות, להיפגש עם דוד ולעזור לו בעיבוד האבל.

ברביעי, נפגשנו לקבוצה הרגילה ושילה, העובדת הסוציאלית, ביחד עם גליה המנהלת – הציגו את דוד וביקשו להתייעץ איך לעזור לו.

"מה הבעיה?" שאלתי, וראינו שהבעיה היא שדוד צועק.

"צעקות זה נושא שאני חובבת" אמרתי בחיוך רחב ופתחתי את "מגירת הצעקות" שיש לי בספריית המוח;

"אני רוצה לספר לכם קצת על צעקות", אמרתי לצוות, "בילדותי, על קיר המפעל שבו עבד אבי, היה כתוב באותיות ענק "עובד – צעקה פירושה אסון", זה היה מפעל רועש, עם הרבה מכונות וריחות של מתכת, ואני זוכרת את הבהלה שלי, רק מלקרוא את המילים האלה – צעקה פירושה אסון.

כשגדלתי, למדתי שרעש חזק ופתאומי הוא אחד הדברים הגורמים לתינוק להבהל ולפרוץ בבכי כדי להזעיק עזרה, כי רעש חזק ופתאומי, נגיד כמו צעקה, מפעיל את מנגנון האזעקה של הגוף, אותו מנגנון שאחראי לזהות סכנה ולהציל אותנו, בעזרת בריחה, מלחמה או קפיאה – מה שיוצא.

המשמעות היא שצעקה גורמת לסובבים את הצועק לעליה חדה ופתאומית בדריכות, ומכניסה אותנו למצב של חרדה קיומית שמיועד להציל אותנו בעת סכנה.

הדבר השני שחשוב לי שתדעו, הוא שיש סוגים שונים של צעקות, אבל מה שמשותף למרבית הצעקות שמעוררות מצוקה בסובבים – הוא שהצועק נמצא במצוקה בעצמו.

עכשיו התפקיד שלנו הוא לבדוק את הצעקות של דוד, לראות אם נוכל להבין מה המצוקה שהוא חווה, או אם לא נצליח להבין את מהות המצוקה, נבדוק מה נוכל לעשות כדי להפוך את המצוקה שלו לרווחה".

גליה החלה לספר על דוד;

היא סיפרה שבשנתיים האחרונות דוד עבר מספר ניתוחים, ובתוכם ניתוחים בלב ובמערכת העיכול, שהוריו המבוגרים נפטרו, אחרי תקופה שלא ראה אותם במחלתם. שהם היו הורים משקיענים ומסורים ושעכשיו אחותו לוקחת אותו כאחת לחודש לביתה לארוחת שישי, ושהוא מחכה מאד לביקוריה.

"עוד דבר שגילינו אחרי שדיברנו על האבל והאובדן של דוד, הוא שהוא צעק בתקרית קודמת שהיתה בתעסוקה" אמרה גליה, "שבעצם הצעקות לא התחילו עם הבשורה על מותה של אימו, וגם הוא כבר חודש בטיפול פסיכותרפי, והצעקות נמשכות."

ואז גליה החלה לתאר את הצעקות של דוד;

"הוא צועק בלילה" אמרה גליה, והוסיפה מייד "יש לו קושי עם שמואל, השותף שלו לחדר, הוא קם בלילה ועושה קולות ומפריע לו ודוד צועק."

"איפה נמצאת המיטה של שמואל ביחס למיטתו של דוד?" שאלתי.

"הם מיטה מול מיטה" ענתה גליה.

"אני מציעה שתפעלו כך שהמיטות יוצבו באופן שמאפשר לדיירים פרטיות" אמרתי, והסברתי איך אפשר לבצע משימה כזו באופן מיידי ועוד הרחבתי על מצוקה שיכולה להגרם לאדם שמתעורר באמצע הלילה מקולות ותנועות שאולי אינו מבין או מפריעות לו.

"הוא היה צועק גם בארוחת הבוקר כששמואל היה נכנס" המשיכה גליה לספר, "אבל פתרנו את זה בכך שאמרנו לו שאי אפשר לצעוק בארוחת הבוקר ושאם יצעק יאכל לבד. הוא ממש נפגע מזה, ופעם אחת זה גם קרה, ואז הוא הפסיק לצעוק בארוחת הבוקר.

"אני שמחה שזה עבד" אמרתי, "אבל כדאי ליצור לו פינה פרטית בחדר, כדי שגם הוא וגם שמואל יוכלו לחיות את חייהם מבלי לגרום מצוקה אחד לשני".

"ואיפה הוא עוד צועק?" שאלתי.

"בשישי בלילה" אמרה גילה, וייחסה את הצעקות לחוסר הוודאות שיש לדוד ביחס לביקוריו אצל אחותו.

"אני מסכימה שכדאי שדוד ידע מתי הוא הולך לאחותו ומתי לא" אמרתי, "זו הגינות אנושית בסיסית לספר לאדם מראש מה קורה איתו, במיוחד שזה נושא שחשוב לו מאד.

אבל בואו נחשוב שניה, אני מזכירה לכם שלכל התנהגות מצוקה של אדם יש לפחות שש אפשרויות הסבר, אז בואו נלך להסבר הפשוט וההגיוני על למה אדם שעבר ניתוח במערכת העיכול צועק בשישי בערב;

אני יכולה לספר לכם מנסיון אישי, שארוחת שישי היא שונה מבחינה תזונתית, עשירה ואולי גם שומנית יותר מארוחות רגילות, וזה יכול להשפיע על אדם שמערכת העיכול שלו פגיעה, ולגרום לכאבים בחילות וצרבת, מאוחר יותר בלילה.

בנוסף, במה שונה יום שישי מכל לילה אחר שבו הוא צועק בגלל שמואל?"

השתרר שקט בקבוצה, ואני סיכמתי;

"ראינו שדוד צועק כשיש לו מצוקה, עברנו ובדקנו את הצעקות וראינו שבכל מקרה המצוקה שונה והפתרון שונה, אבל אם היינו יכולים לכתוב משפט אחד על הקיר הוא היה "צעקה פירושה מצוקה".

הזמנתי את המשתתפים והמשתתפות לחלוק מה למדו מהמקרה, ושילה העובדת הסוציאלית אמרה;

"אמא שלי נפטרה לא מזמן, וכשאימו של דוד נפטרה והוא צעק, הזדהיתי איתו וחשבתי שכל הצעקות שלו נובעות מאבלו על אימו, ולכן שלחתי אותו לטיפול פסיכותרפי. עכשיו אני מבינה שיכול להיות שדוד צועק כתוצאה ממצוקות בסיסיות יותר, נגיד בהלה, או כאב פיזי, אבל פסיכותרפיה זה תמיד עוזר, לא?"

"את יודעת שאני פסיכותרפיסטית בעצמי" אמרתי לשילה ולקבוצה, "אבל יש דברים שכדאי לעזור להם באופן ישיר, למשל אם יש כאבים אחרי אוכל, או בהלה בזמן השינה, אלה דברים שלא נראה לי שפסיכותרפיה היא התרופה שהייתי רושמת עבורם.

שימי לב גם שכשהחלטת שהצעקות הן תוצאה של אבל, וויתרת על כל האפשרויות האחרות שיכולות לגרום לצעקה, ובכך הורדת את הסיכוי שלך לעזור לדוד באופן משמעותי." 

"אני שמחה שחשבנו על זה מחדש ועכשיו אני בטוחה שנצליח לעזור לדוד" אמרה שילה, וכולנו שמחנו ביחד איתה.

שבת שלום, שנזכה לרווחה🪷

חתול בצורת הציור ״הצעקה״