מי הפוגע ומי הנפגע
- sharon shani gonen
- 20 במרץ
- זמן קריאה 5 דקות
השבוע סבלתי מחלשת, אבל השבוע לא התחשב בזה, והמשיך להיות תובעני
שנ"צ הפך להיות תומך הרווחה הנהדר שלי, ואיכשהו השבוע הגיע לסיומו עם מילוי מרבית חובותי.
ביום חמישי, כשכבר כמעט נגמר השבוע, קרה המקרה וילדה אחת שקרובה לליבי נפצעה בפניה ושברה שן קדמית, כי ילד ירק עליה ורדף אחריה והיא ברחה ונפלה.
מייד הזדהיתי הן עם הילדה שנפגעה, והן עם הילד שפגע, כי שניהם בתוכי, בשניהם התנסיתי ואת שניהם חוויתי עם ילדי ועם לקוחותי.
פעם, כשהייתי ילדה בקיבוץ, חוויתי הרבה דברים שאז עברו באופן כמעט רגיל והיום ממש לא. דברים כמו מכות, איומים, הטרדות, רדיפות ועוד.
במיוחד הציק ואיים ילד אחד. לא הייתי היחידה שזכתה לנחת זרועו, עוד בנים ובנות סבלו ממנו. המבוגרים לא התערבו, ואם הם התערבו, זה לא נגמר טוב.
בכל חופש, כשהייתי באה לבקר את סבא וסבתא במושב, הייתי מספרת להם עליו ועל מעשיו, וסבא, שהיה איש חזק והבין מאזני כוח, ניסה לשכנע אותי להכות את הילד בחזרה.
תבינו, הייתי אז הילדה הכי גבוהה בכיתה ופיזית הייתי בוודאי יכולה לכתוש אותו. אבל אתם יודעים, כוח הוא עניין של עמדה, והעמדה שלי היתה שהוא יותר חזק.
עם השנים וההתפתחות ההצקות שלו הפכו להיות עם גוון נעים עוד פחות, משיכות בחזיה, צביטות בשדיים שזה עתה התפתחו ועוד מיני מעשים דומים.
בחופש הגדול בין כיתה ה' לכיתה ו' הייתי כל החופש אצל הסבים. סבא עשה כל מה שיכל וידע לשכנע אותי להחזיר לילד, שזה מילה יפה ללתת לו מכות.
לא היה נראה לי שזה עבד, אבל ביום הראשון או השני של הלימודים, הוא תפס לי בשד ואני הרבצתי לו עם כל מה שהיה בי.
שרטתי והרבצתי ואז הגיעה המחנכת ועצרה את האירוע. היא נזפה בי שכך התנהגתי וביקשה שאתנצל. בשום פנים ואופן לא הסכמתי להתנצל.
אני מספרת לכם את זה, כדי שתזכרו שלפעמים לא בטוח מי הקורבן ומי התוקף, ולפעמים בשלבים שונים של החיים אנחנו משחקים תפקידים שונים.
עכשיו בואו נחזור לכאן ועכשיו;
שאלתי את אמא של הנפגעת מה עשו הוריו של הילד שפגע, וחשבתי ביחד איתה שהם בוודאי במצוקה גם. דיברנו על כך שקשה לדעת מה לעשות במקרים כאלה והיא אמרה שאני צריכה לכתוב את ההנחיות, כי זה ממש דרוש ויעזור.
יש אנשים בעולם הזה שאני מאד משתדלת לעשות מה שהם מבקשים, ואמא של הילדה הזו היא אחת מהן, כך שהנה, במקום סיפור שישי כהלכתו, מוגשות לכן "ההנחיות" למקרה שאתם, או ילדכם – פוגעים באדם אחר,
אני רוצה לקרוא לו בדברי הרבי נחמן מברסלב; "אם אתה מאמין שיכולין לקלקל, תאמין שיכולין לתקן" (ליקוטי הלכות, או"ח, משא ומתן ד,יז).
אירועים שבהם מישהו נפגע משפיעים על מעגלים גדולים של אנשים; אני כותבת כאן על ילדים, אבל הרעיונות האלה ממש נכונים גם למבוגרים.
מי מושפע מארוע כזה? הילדים שהשתתפו בפגיעה, שאר הילדים במסגרת, אנשי החינוך שלהם, וכמובן ההורים והמעגל המשפחתי הרחב, כי שמירה והגנה הוא עקרון חשוב, במיוחד כשמדובר בילדים ובחסרי ישע.
לפני הרבה שנים קראתי או שמעתי את חיים עומר מדבר על הנושא הזה של פגיעה ותיקון, ומאד התחברתי, מרבית מה שתקראו כאן הן דבריו של חיים עומר, עם הסברים ותוספות שלי, שנוספו לאורך השנים וההסברים.
כשקראתי את דבריו של חיים עומר, ילדי היו באיזור בית הספר היסודי, כך שידעתי במידה רבה של וודאות שלבטח תגיע הזדמנות להשתמש בתהליך שהוא מציע למקרים שבהם ילד אחד פוגע בילד אחר.
חשבתי שזה נהדר שילדים ילמדו מגיל צעיר איך לקחת אחריות על המעשים שלהם, להתנצל ולפצות את מי שפגעו בו, וגם יבינו שפגיעה בילד אחד היא פגיעה בעוד המון אנשים, שיכולה לעלות להם מאד ביוקר.
זו למידה נהדרת בעיני, כי היא מלמדת באופן הכי פשוט והתנהגותי, שאם תפגע באחרים – יהיו לזה תוצאות שלא יהיו נעימות לך.
ילד #1 היה הראשון לחוות את האירוע, כשיום אחד הוא דיבר למחנכת המהממת שלו באופן שלא היה נעים לה. זו היתה מחנכת עתירת זכויות, אהובה ומוערכת, כך שכשהיא התקשרה וסיפרה לי על התקרית, מיהרתי להפעיל את הנוהל.
הסברתי לילד שהוא פגע במחנכת שלו, ומכיוון שזה קרה מול כל הכיתה, גם ההתנצלות תתרחש מול כל הכיתה.
כתבנו ביחד ברכת התנצלות, עם כל החלקים שלה; הסבר, הכרה בפגיעה והבטחה להשתפר ואחר כך אפינו ביחד את הלחמניות שהמחנכת אהבה, אלה שהוא הביא כל יום לכיתה.
למחרת הגענו, ההורים והילד, לשיעור הראשון. הילד קרא את התנצלותו והמחנכת קיבלה סלסילה יפה של לחמניות חמות. הם התחבקו, היא התרגשה, זה נגמר בחיזוק הקשר שלהם וגם שלנו.
לפעמים דברים שנפגעים ומתוקנים בין בני אדם, מהווים נקודת צמיחה.
ומה התהליך? אתן בוודאי שואלות ברגע הזה, אז הנה הוא במילים פשוטות וברורות, גזרו ושמרו:
הילד.ה שפגע.ה מתנצל.ת ומפצה, הן את הילד.ה שבה פגע.ה והן את כל המסגרת. הפיצוי למסגרת מהווה מעין "סולחה" ציבורית, שמשחררת את הילד.ה הפוגע.ת מאשמה.
כי גם מי שפגע.ה סובל, ומבוהל – גם מהמעשה שעשה וגם מהכעס והביקורת של הוריו ואולי גם מהפחד שילדים יכעסו עליו ויתנכרו לו.
1. ההתנצלות – מגיעה בברכה כתובה שכוללת שלושה חלקים. אחד תיאור קצר של מה שקרה שתיים – הכרה בפגיעה שחווה הילד האחר, ושלוש – הבטחה ללמוד ולהשתפר, ולא לפגוע עוד בעתיד.
2. ליד ההתנצלות מגיע פיצוי. רצוי פעם אחת ברמה האישית, מתנה או פינוק לנפגע, ופעם אחת לשאר הילדים.
3. כמובן, שבמידה והתקרית גרמה נזק כלכלי, על הורי הילד להשתתף בו, שלא לומר לשלם את כולו.
להשלמת מורה הנבוכים בנושא, אוסיף שילד #2 זכה לרגעים שלו בכמה מקרים, שאולי הוא יסיר מעליהם את החיסיון פעם, שלאחריהם הבאנו חבר שידריך את הילדים בכללי המכות.
למה צריך כללי מכות? בוודאי תגידו שעדיף בכלל לאסור על ילד להכות ושאם נעשה כללים אז הוא ירביץ יותר.
לא ולא! בדרך ללא להרביץ בכלל, יש תחנה שמכירה בכך שכעת הילד עוד לא יכול להפסיק, אבל הוא כן יכול להיזהר וכדאי שנלמד אותו לעשות זאת.
העיקרון הזה חוזר לאורך גידול הילדים ובבגרותם. התנהגות לא נעלמת פתאום רק כי אתה רוצה, אבל אפשר בהחלט, ואפילו כדאי, לנהל את ההתנהגות כך שלא תשאיר נזקים קבועים.
1. הרציונאל - חייבים להסביר לילדים שיש להם תצורת תגובה של Fight בעיתות מצוקה, שאם יפגעו בטעות פגיעה קשה באחר, נגיד בעין שלו, בשיניים שלו או באיברים חשובים אחרים – התוצאות של זה יהיו ממש גרועות מבחינתם. הורים לא מדברים על דברים כאלה עם הילדים שלהם בדרך כלל, ואם הם מדברים הם בעיקר מאיימים. חשוב להגיד אמת ולתאר תסריטים מציאותיים.
2. מכים רק בכף יד פתוחה, לא באגרוף. מכה בכף יד פתוחה לרוב יכולה להיות לא נעימה ומעליבה, אבל היא בדרך כלל לא תעשה נזק קבוע בגוף.
3. אין להשתמש בחפצים כשמכים מישהו אחר. לא להחזיק חפץ ביד ולא להרים חפץ כמו כיסא. חפצים יכולים לעשות נזקים ממש קשים.
4. להיזהר על איברי הפנים ועל הצוואר וקידמת הגוף, עדיף להרביץ במקומות חסונים כמו אחורי הגוף – הגב, הידיים והרגליים.
ואז מתאמנים. אתם יכולים לשכור מישהו או לבקש מחבר או בן משפחה חסון שיבוא להתאמן עם הילדים. האימון הוא ממש ממש חשוב.
ומה שלום הנפגעת? אתם בוודאי שואלים את עצמכם,
השן תוקנה, החבורות יחלימו,
ובסוף אוגוסט תתקיים סדנה להגנה עצמית שבמסגרתה היא וכל הילדים במשפחה ילמדו הגנה עצמית, כך שבפעם הבאה שילד ירק עליה או יאיים עליה, יהיה פחות סיכוי שהיא תיפגע.
שנהיה שמורים ומוגנים, ואם לא – שנתמודד ממש טוב

Comentários