שישי שמח, איזה שבוע מלא ומעניין היה לי! ואיזה כיף שהגיע סוף השבוע ואיתו סיפור שישי! את המקרה שאספר לכן הביאה גליה, אשת מקצוע בתחום הזיקנה, להדרכה במסגרת קורס פיבוט, לפני זמן מה. הוא סיפור שחביב עלי במיוחד כי הוא מבטא את הגדולה של ההבנה שהתנהגויות קשות ומפריעות הן פעמים רבות תוצאה של מצוקה, ושפיבוט עוזר לנו להבין דברים ממש חשובים לגבי עצמנו ולגבי יקירינו – ולטפל בהם באופן מיטבי, כך שכולם יכולים להיות ברווחה. השבוע השתמשנו בסיפור הזה כדוגמה בקורס פיבוט – כך שהנה הוא מככב בתור סיפור שישי, לרווחת כולנו!
חדווה היתה אישה במיטב שנותיה, בת 96, שהתגוררה בדיור מוגן חינני בעיר, בלוויית המטפלת שלה קלרה. ילדיה של חדווה ביקשו יעוץ בקשר להתנהגותה המאתגרת של אימם. ה"התנהגות המאתגרת" שלה, שזה שם מכובס להתנהגות מפריעה, מטרידה או פוגעת, התרחשה כשלקחו אותה לפעילויות שונות במסגרת הדיור המוגן. "אמא צועקת ודופקת עם היד על כסא הגלגלים בזמן חוג שירה בציבור, בזמן התעמלות ואפילו בזמן הופעות" סיפרו הילדים, "היא אף פעם לא התנהגה כך, תמיד הייתה אישה מאד מנומסת, אנחנו לא מבינים מה קורה". "מתי היא לא דופקת וצועקת?" שאלתי את גליה, "עכשיו בקורונה כשחדווה בדירה שלה עם קלרה המטפלת, היא ממש שקטה" ענתה גליה. "ומה היא עושה שם כל היום?" שאלתי, "היא רואה אופרות סבון עם קלרה" ענתה גליה בחיוך "ונהנית לאכול מנגו במיטה וגם לרדת לספסל מתחת לבניין ולהאכיל את היונים". "זה נשמע ממש טוב" אמרתי, "ונראה שכשלוקחים אותה לחוגים שהדיור המוגן מציע, היא מביעה את המצוקה שלה באמצעות קולות ודפיקות, אז אם ברור שהיא במצוקה בחוגים וברווחה כשהיא בדירה שלה, רואה אופרות סבון ואוכלת מנגו במיטה – למה לא לאפשר לה להיות ברווחה כל הזמן?".
"הילדים שלה מודאגים מזה שאם היא לא תשתתף בכל הפעילויות היא תאבד כישורים ותתנוון" ענתה גליה, "הם ילדים מסורים ודואגים ורוצים את הכי טוב בשביל אמא שלהם". "זה נהדר מה שאת אומרת" אמרתי, "אולי תשאלי אותם אם אמא שלהם מילאה את חובותיה בחיים האלה לדעתם?" "למה את מתכוונת?" שאלה גליה. "האם היא דאגה לילדיה, פירנסה, בישלה, ניקתה, אירחה ועשתה עוד אלף פעלים שנשים עושות בעולם הזה" אמרתי בחיוך, וגליה חייכה בעצמה ואמרה שלפי מה שהבינה, אז חדווה הייתה אמא וסבתא וסבתא רבא מעולה, הם פשוט דואגים לה ורוצים לטפל בה באיכות הכי טובה שאפשר. "ואז תשאלי אותם אם לדעתם חדווה הרוויחה את הזכות להיות ברווחה, ולראות אופרות סבון, לאכול מנגו במיטה ולהאכיל יונים להנאתה, או שהיא צריכה לסבול עוד קצת בחוגים שהיא מביעה בהם מצוקה" סיימתי.
גליה קבעה פגישה עם הילדים, וכשהיא חזרה בשבוע לאחר מכן לקורס, היא סיפרה לנו בפנים מאירות על הפגישה איתם. "הילדים כל כך שמחו שה"צריך" היחיד שנשאר זה לדאוג שחדווה תהיה בטוב" סיפרה גליה "הם הצטערו שלא הבינו שהדפיקות והצעקות שלה הביעו מצוקה, והוקל להם מאד לשמוע מאשת מקצוע שאפשר לתת לחדווה לעשות ולהיות בדיוק איך שנעים לה". "כמה נפלא להצליח לדאוג שאמא שלהם תהיה ברווחה ולדעת שזה מה שהם עשו בשבילה",
אמרה גליה, וכולנו הסכמנו שרווחה זו מתנה לכולם.
בתמונה איור של אינגה לוק Inge Look מסידרת ה"דודות" היפיפיה שלה, קישור בתגובה הראשונה.
שבת שלום רווחה וברכה!
