נתיב פעולה זה נפלא

הסיפור הזה חביב עלי כי הוא מראה שלמרות שמקובל לחשוב שאנשים עם אוטיזם לא מבינים את הזולת ולא יכולים לצפות כיצד אדם אחר יגיב ומה קורה איתו, לפעמים זה בכלל להיפך;

אנחנו שמחשיבים את עצמנו למטפלים שיודעים דברים – אנחנו אלה שלא יכולים להעלות בדעתנו מה יכול לעזור לאדם אחר ששונה מאיתנו נוירולוגית.

יאללה מספיק דיבורים מקצועיים, עכשיו לסיפור;

הימים ימי הקורס הראשון "הרשמי" של פיבוט, חורף 2014-15 אם אינני טועה, המקום הוא בית חולים פסיכיאטרי ששתיים ממחלקותיו השתתפו בקורס,

הרבה מהמטופלים והמקרים שאנשים מביאים לקורס מאושפזים בגלל התנהגויות הרסניות או פוגעניות – כלפי אנשים אחרים, כלפי עצמם או כלפי רכוש.

אחד מהאנשים שאותם מביא הצוות לקורס בניסיון להפסיק את ההתנהגות שלו היא אוהד, אדם צעיר עם אוטיזם, שלא דיבר או תיקשר בדרך אחרת, אך גופו היה אתלטי וחטוב כשל רקדן בלהקת מחול.

ומה הבעיה? אוהד היה קופץ גבוה, מעיף כלפי מעלה את הבידוד של התקרה המונמכת האקוסטית ותופס בצינורות שעוברים מעל התקרה,

כמו תמיד בפיבוט אנחנו שואלים של מי הבעיה ומאיזה סוג היא? ומתברר שהבעיה היא של הצוות, שדאג לשלומו של אוהד, שאולי יקרה משהו לא טוב לו ולשאר באי המחלקה אם אחד הצינורות חלילה יישבר או ייפתח.

סוג הבעיה הוא "שמירה והגנה", שזה סוג שממש צריך לפתור אותו, כדי למנוע פגיעה.

אחד ה-רעיונות בפיבוט, שאז עוד לא היה לנו ניסוח מדויק שלו – הוא שפיבוט עוסק ב"איך כן" ופחות ב"למה לא" וכאן מככב המשפט "אל תגנוב, ניתן לך", כלומר – אנחנו לא נפסיק את הפעולה, רק נכוון אותה למקום אחר או לאופן אחר שבו היא מתאימה.

מה הרעיון פה? שפעולה שאדם עושה מספרת לנו הרבה על מה הוא יכול ומעוניין לעשות, ועכשיו צריך להבין איך לתת לו לעשות את הדבר שהוא מצליח לעשות באופן שמתאים ולא פוגע.

הצוות, שתפס את הרעיון די מהר והתחיל להתלהב – העלה רעיונות למה יכול להיות שאוהד יכול לרצות כאן, ובין היתר עלה רעיון שאולי הוא חובב צינורות וחושק בהם.

סברות נוספות היו, שנעים לו לזנק ולהיתלות, או שזה דפוס התנועה היחיד שהוא מסוגל לו,

בקיצור, במסגרת הניסויים במה אפשר לתת לאנשים במחלקה, וביניהם אוהד, כדי לעזור להם להיות ברווחה ולהשתתף – הצוות החליט לנסות ללכת עם תיאוריית הצינורות, וכך יצא שהושג תקציב לקניות בהום סנטר, ואיש הצוות שהתנדב - רכש, בין היתר – חלקי צינורות אינסטלציה.

בין מפגש למפגש עברו שבועיים, כך שכשהגענו בפעם הבאה היינו ממש סקרניות לדעת מה קרה עם אוהד והצינורות,

אתן לא מאמינות, הצוות צחק – אוהד לא נגע בצינורות,

אבל דוד, שלא נרדם בלילה וצועק ומעיר אחרים – הוא לקח את הצינורות אחד אחד, סידר אותם במיטה שלו – והלך לישון כל הלילה, בלי לצעוק ובלי כלום.

בתמונה – עוד דברים מדליקים שאפשר לעשות עם צינורות https://www.homelysmart.com/20-piping-hot-street-art.../