מתנות קטנות מהיקום

יש רגעים שבהם היקום ממש משתדלת לשמח אותי.

רגעים שבהם אני מכינה המון משאבים וצופה שמשהו יהיה קשה ומורכב, ולפתע הכל מסתדר בקלות.

רגעים שבהם פתרונות מציגים את עצמם, אנשים שיכולים לעזור לפתע יוצרים קשר, הזדמנויות לתיקון מגיעות ודופקות בדלתי, ורצונות מוגשמים עבורי בידי אחרים.

השבוע זכיתי לדוגמאות מכל אלה, וכל אחד מהם הרגיש כמו טלפון מוועדת פרס שמודיעה לי שזכיתי.

היום, לקינוח השבוע, אני יוצאת עם בני משפחתי לחגוג את יומולדתו של אבינו, בסיור "מקצועות שנעלמים מהעולם" בתל אביב - שלדעתי, בהערכה זהירה, אני רוצה להשתתף בו כבר שנים די רבות, אולי שבע.

עיסוקים ופעילויות הם בליבת חיי, לפני שבוע דיברתי עם מרפאות בעיסוק על נכסים עיסוקיים

וחשבתי איזו ברכה זו שיש לאדם כאלה, וכמה חשוב לזהות אפילו תנועה קטנה שאדם יכול לעשות - פיסת הנאה ועניין - כנכס עיסוקי.

קיבלתי השבוע את ספר השירים של שיבטה טויו, שהזמנתי במתנה לי ולעוד כמה אנשים יקרים. שיבטה החלה לכתוב שירה בגיל תשעים, ושיריה צלולים וחודרי נשמה.

הנה אחד מהם במתנה לשבת;

שמים / שיבטה טויו מתוך "הבוקר בא תמיד" בהוצאת לוקוס

כשאני מרגישה בודדה

אני מביטה לשמים

יש עננים

הנראים כמשפחה

יש עננים

הנראים כמו מפת יפן

יש גם עננים

הנדמים כרודפים זה את זה

אני תוהה לאן שטים כולם

העננים האדומים לעת ערב

הרקיע בלילה ומלא כוכביו

חשוב שגם לך יהיה פנאי 

להרים מבטך לשמים

איזה נכס עיסוקי זה, היכולת להתבונן בעננים

שבת שלום, שאו מבטכן לשמים

בתמונה: פרחי קצח בגינתי

מתנות קטנות