בין חתירה לנוכחות
באחד מימי הטיול בוייטנאם, יצאנו לשייט באיזור מרהיב,
שבו פעם אחר פעם היה ים, ואחר כך לא.
נשארו תצורות סלעים חייזריות שעולות מתוך מים,
סט של סרט הוליוודי שמזכיר יצורים קדומים,
שבעיקר גרמו לי ליראת כבוד ופליאה גדולה.
את סירות הבמבוק משיטים אנשים שזו מלאכתם,
במשך כמה שעות, עם עצירות בדרך.
בסירה יש עוד משוטים, המאפשרים לנוסעים להשתתף בחתירה.
בשלב הלפני אחרון של השייט, חלפה על פנינו במהירות סירה שבה כל הנוסעים חתרו במרץ.
בעת שעברו על פנינו, הם קראו בהתלהבות: "אנחנו מנצחים"!
צחקתי ועניתי שנדמה לי, שלשבת בנחת ולהנות עוד זמן מהנוף המרהיב והחד פעמי שכאן, זה נפלא.
יש פעמים שלחתור בכל הכוח ולהגיע ראשון זה נצחון,
ובפעמים אחרות, נגיד הפעם, אולי להיות במלוא הנוכחות ברגע הזה.
לא למהר, לא לחתור, רק להיות, להעריך ולשמוח על הזכות.
שנזכה, שנזכור להודות ולהעריך את הזכות.
שבת שלום
מוקדש לעילוי נשמתה של יפעת עברון ז"ל
בתמונות: החותרים והנוף הזוכה
חברינו החותרים במרץ שאנחנו פוגשים במהלך החיים
בין חתירה לנוכחות
תגובות