משאבים בזמן מלחמה

שישי מבורך

כמה מילים קצרות, שמקווה שיתאימו למשאבי הקשב שלנו;

השבוע זכיתי לפגוש א.נשים שתפקידם בזמן מלחמה הוא להחזיק אחרים, מנהלות ונשות מקצוע שדואגות שאנשים עם צרכים מיוחדים ימשיכו ויקבלו טיפול גם בזמן המלחמה.

כמה קשה המשימה הזו?

קשה מאד, או כמו שכולן חובבות לומר; "מורכבת".

למה?

כי רבים מאיתנו נמצאים במיעוט משאבים בעת מלחמה, כל התאים בגוף שלנו רוטטים בתדר של סכנה קיומית, וכל הדורות שהיו לפנינו ומגולמים בחומר הגנטי שלנו ובכל אינסטינקט שהחלק השורד במוח שלנו יודע להפיק אומרים לנו:

"חייך וחיי יקירייך בסכנה, ברחי, אגרי מזון ומשאבים, שימי את עצמך ואת כל שיקר לך במקום בטוח!"

והחלקים האחרים שלנו אומרים את כל ה"צריכים"; למשל שצריך לאכול בריא, צריך לדאוג לילדים, צריך להיות אופטימיים, צריך לעשות דברים בעבודה"...

"אני לא מבין למה כל כך קשה לי להתרכז ולהפיק משימות בעבודה" אמר לי גבר צעיר השבוע, וקיבל את ההסבר, שבמסגרתו החיים שלנו עכשיו הם כמו השאלות פסיכומטרי על האמבטיה - ומכיוון שרובנו המכריע נמצאים במיעוט משאבים אגלה לכם שבדוגמה הזו האמבטיה היא בעצם אנחנו;

נניח שאמבטיה מתמלאת בקצב מסוים בכוחות ומשאבים, והמים (המשאבים) נוזלים לביוב בקצב מסוים, מה מהמשאבים נשאר באמבטיה?

אז אומר לכם ולכן שעצם העובדה שאנו חווים וחוות איום קיומי מתמשך – שופכת מלא משאבים לביוב, ואם יש לנו ביקורת כלפי עצמנו, שיפוטיות ואי שביעות רצון – הן שופכות את יתרת המשאבים לביוב.

וכשאנחנו במינוס משאבים, אנחנו הופכים להיות פגיעים וגם פוגעים בנו ובזולתנו, וזה מצב שלא כדאי להיות בו.

אם רוצים שהתוצאה של חידת הפסיכומטרי תהיה שנשארים לנו משאבים, כדאי לעבור לכלכלת משאבים מבוססת רווחה וחמלה.

ההישג הכי גדול שאפשר להשיג, להבנתי, במלחמה הזו, הוא להישאר במשוואת רווחה מאוזנת וזה אומר להשקיע בכל מה שנראה לנו שתומך ברווחתנו וברווחת סובבינו, ולהתייחס לספר ה"צריכים" כמו אל קווים מנחים מאד כלליים, שאפשר לבצע אם וכאשר יש מספיק משאבים.

לכן אני ממליצה, מעומק ליבי, לספר לעצמכן וליקיריכן את התובנות הפשוטות שחלקתי פה, ולהשקיע בכל מה שמביא רווחה, מבטיחה לכם שזו השקעה ממש משתלמת.

שבת שלום

בתמונה: דליות וורודות ומושלמות שקיבלתי אתמול, בתקווה שפריחתן המשמחת מבשרת טובות לכולנוֿ

משאבים בזמן מלחמה