שישי שמח!
חוסן נפשי הוא היכולת לחוות אירועי חיים קשים ולצאת מהם מחוזקים.
היכולת להשתמש בחוויות ואירועי חיים קשים ומכאיבים של עצמנו כעזר ללימוד אנושיות וחמלה, כדי להיטיב ולשפר את מצבם של אלה שאינם יכולים לדבר בעד עצמם – היא זכות גדולה במיוחד.
"היא תבקש ותקבל כל פעם עשר דקות הפסקה" אמרה לי לילך, החונכת של אביגיל.
"היא אמרה לך שהיא מותשת ולא מסוגלת להיכנס לשיעור" אמרתי, "למה את חוששת לכבד אותה?"
"כי אז היא תרצה כל הזמן לא להיכנס ולקבל תוכנית נפרדת" ענתה לילך.
"כשיש לה כוחות, היא רוצה להשתתף?" שאלתי אותה,
"כן, בטח".
"את רואה אותה נלחמת להשתתף למרות שהיא מפחדת נורא לפעמים וקשה לה והיא מוצפת ומבולבלת?"
"כן".
"זה כי ילדים רוצים להשתתף, הם רוצים להיות עם אחרים ולהצליח, ואם כרגע אין להם כוחות, אז הכי כדאי לכבד את זה ולראות מה מתאים לעשות עכשיו, כדי שמאגר הכוחות שלהם יתמלא, או כדי לעזור להם במה שמקשה עליהם להשתתף".
"קשה לי להסכים עם זה", אמרה לילך, "זה נראה לי תבוסתני, למה לא לתת לה לנסות כל פעם ואם היא לא מצליחה, שתנוח עשר דקות?" "מתי לאחרונה יצא לך לנסות כמה פעמים ולא להצליח?" שאלתי אותה לילך חשבה רגע ולא עלתה לה דוגמה.
"יש לי דוגמה מהיום, בעצם מכל יום השבוע" אמרתי בחיוך "כשאני מנסה לקום מהמיטה בכוחות עצמי, או להוריד גרביים או לנעול נעליים או להרים משהו מהרצפה. ואת יודעת מה החוק?" "מה?" שאלה לילך, "שרק לי מותר להגיד כמה פעמים מתאים לי לנסות ולא להצליח ומתי אני רוצה עזרה". "למה רק לך מותר?" שאלה לילך, "כי אני נלחמת הכי חזק שלי, להיות עצמאית, לקום לבד מהמיטה, להרים את העט שנפל, להצליח ללכת לשירותים, וכשנגמר לי הכוח, אני רוצה שיעזרו לי, ושיכבדו את זה שגם לוחמות אמיצות כמוני זקוקות לפעמים ליד שתעזור". "ואם מעודדים אותך לעשות עוד?" שאלה לילך, " זה לא עידוד, זה ביטול של מה שאני אומרת על הכוחות שלי" אמרתי "את מכירה את תיאוריית הכפות?" לילך לא הכירה אז הסברתי; "לאנשים עם מגבלות התפתחותיות ומחלות שונות יש כמות אנרגיה סופית ומוגבלת, נגיד שש כפות אנרגיה בכל יום, אז ממש חשוב לשים לב למה מקדישים את האנרגיה הזאת". "ואם מתאמצים יותר?" שאלה לילך " אז נגמרת האנרגיה יותר מהר" עניתי "או שיש תשלום דגש ואז מחר אי אפשר לתפקד כי גנבתי ממחר את האנרגיה – במה שעשיתי היום". "זה אומר שאנרגיה היא משאב שכדאי להשקיע אותו בתשומת לב, בדברים מתגמלים, ולא סתם להתאמץ על שטויות כמו להרים דבר מהרצפה, כשאפשר להיעזר לצורך זה במכשיר".
"אז מתי לאחרונה יצא לך לנסות לעשות משהו שכל אדם אחר עושה בלי שום בעיה, ואת מנסה חמש פעמים ולא מצליחה?" שאלתי את לילך שוב, לילך שתקה. "האם תשקלי עכשיו לתת לאביגיל רווחה כשהיא אומרת שאין לה כוחות?" "אני עוד לא שם" אמרה לילך, "אבל אני מנסה להבין". "זאת התחלה טובה" אמרתי לה.
בתמונה: יד עוזרת מיד שרה, 25 ש"ח של עזרה נהדרת!
וציטוט אמיתי של ד"ר רוס גרין, באדיבות Sophie Fellman "ילדים עושים טוב כאשר הם יכולים. אם הם לא מצליחים, סימן שיש מחסום בין מאמץ להצלחה שיש להתייחס אליו".
Comments