תכנית התערבות לזמני סגר

פייסבוק הזכיר שהיום לפני 11 שנה הייתי עצובה.

מאו, החתול השחור החכם והאהוב שלי גסס, ואני הייתי עצובה. ממש עצובה.

אצלי עצב הוא רגש שדומה למים בגוף שלי, שרוצים לזרום למטה, יש בו משהו מאד נקי

ששוטף ומשאיר חלל בעקבותיו.

החיבור לתחושה הזאת גרם לי לחשוב

על הילדים העצובים וההורים המודאגים והתשושים שפגשתי השבוע בקליניקה שלי.

משפחות שלרגע קטן נגעו ביומיום מיטיב, בשיגרת חיים, ועכשיו שוב חוזרים לסגר.

הבנתי שצריכים עכשיו תכנית התערבות לזמן סגר, קווים מנחים של איך לפעול בשבועות האלה כמובן בגישת רווחה תחילה.

הנה עיקרי הדברים:

יש שבועיים שצריך להתייחס לילדים ולעצמנו כמו שמתייחסים לאנשים בזמן אבל;

1. להתייחס לזמן הזה כזמן מיוחד עם חוקים מיוחדים – להוריד דרישות רגילות לעשות "דברים איכותיים" ולהדגיש שמטרת הזמן הזה היא להיות ברווחה.

2. להדגיש ולהכניס אלמנטים מרפאים ומנחמים – מזון שממלא את הלב, תוכן כמו סרטים, סדרות וספרים – שמשמחים אותנו ברגש ומעניינים אותנו בראש.

לספק תזוזה ותנועה לגוף.

3. להכניס שגרות סגר מיוחדות – לדוגמה צפייה משותפת בשקיעה עם קפה ועוגה/חטיף.

אצלנו בסגר הראשון היו קוקטיילים בשקיעה (ככה זה כשהילדים כבר גדולים).