ריח רע רגשי

הסיפור היום קצת עצוב, (לבקשת הקהל אני מכינה מראש)

אבל יש סוף טוב, ולומדים משהו – שזה תמיד מנחם אותי

זה סיפור שקרה לפני הרבה שנים

וכל כולו בשיחת טלפון קצרה, ועוד אחת

קצת לפני פסח, אולי שבוע או שבועיים,

התקשרה אישה.

"יש לי ילד עם בעיית ויסות חושי של הריח"

היא אמרה,

"איך נראית הבעיה"?

שאלתי.

"הוא לא מוכן לאכול איתנו" היא ענתה "הוא אומר שמחניק ומסריח".

"ומה עשיתם עד היום כדי לעזור"? שאלתי,

"פתחנו חלון ונתנו לו לשבת ליד החלון" היא ענתה.

"זה קורה בכל הארוחות?" שאלתי,

היא חשבה קצת וענתה שלא, שבעיקר בארוחות שבת וחג,

ושהוא מתרגז, וצועק שמסריח והוא לא יכול לנשום והולך.

היא סיפרה שהתקשרה עכשיו כי היא חוששת מה יהיה בסדר פסח.

"את יודעת" אמרתי לה "שכשילדים אומרים על מצב או אדם שהם מסריחים,

הם פעמים רבות מתכוונים שיש שם בעיה עם הרגש".

"את מתכוונת שיש לו רגש לא טוב בארוחות שבת וחג"? היא שאלה,

"כן" עניתי, ברשותך אשאל אותך כמה שאלות ונראה למה זה קשור ואיך אפשר לעזור".

"מתי התחילה הבעיה"?,

היה רגע של שקט ואז היא אמרה - "מאז שאני פה, ואולי אפילו קודם".

"למה את מתכוונת"? שאלתי, "איפה היית קודם?",

"אני בעצם דודתו של הילד" היא סיפרה.

 "אימו, שהיא אחותי היקרה,

נפטרה לפני קצת יותר משנה ואני נישאתי לאביו לפני מספר חודשים,

אנחנו משפחה דתית, וארוחות משפחתיות בשבת וחג הן חשובות מאד עבורנו".

"יכול להיות שהוא מתאבל ומתגעגע לאמא שלו"? שאלתי,

"את חושבת שאולי במיוחד בזמנים שכל המשפחה ביחד הגעגוע הזה גדל?"

שמעתי מצידו השני של הקו שקט ונשימה עמוקה.

"אבל הוא לא אמר כלום",

היא אמרה בקול חנוק,

"הוא אמר", עניתי, "בשפה שהוא יודע להגיד".

"מה נעשה"? היא שאלה,

"תנסו למצוא דרך להזמין גם את אמא לשולחן השבת והחג" עניתי.

"ככה כל המשפחה תוכל לשבת יחד",

"תודה, אלף תודות," היא אמרה, "אנחנו נמצא דרך".

עבר שבוע

ושבועיים

הייתי סקרנית

התקשרתי

היא ענתה

כל המשפחה יושבת יחד, הריח הרע והמחנק חלפו.

מה עשיתם? שאלתי,

"הצענו לילד שאולי קשה לו לשבת עם כולם כי הוא מתגעגע לאמא,

הצענו שאולי נעשה משהו לזכרה שיעזור לו להרגיש שהיא איתנו

הוא ביקש שנדליק נרות בפמוטים שלה, שהיא אהבה.

ובכל שישי אנחנו מדליקות שני זוגות של פמוטים, אחד שלי, שקיבלתי לנישואי

ואחד של אמא שלו היקרה, שנשארת איתנו כל הזמן"

שבת שלום