חיפוש

רווחה בדמות שמלת כלה

שישי שמח וסתווי, שזו עונה שיש בה הרבה בלבול ושינויים – ממש כמו בחלק הזה של החיים.

לפני זמן מה פגשתי את התמונה הזו והיא הזכירה לי סיפור שאני רוצה לספר לכן;


"יש עליה מלא תלונות מבעלי חנויות בעיר" התחיל יוחאי, מנהל ההוסטל,

"היא מפריעה ללקוחות, וגם גונבת לפעמים".

"תתחיל מהתחלה" ביקשתי ממנו, "מי זו? מה שמה? מה גילה? מה קורה איתה?"

ניכר היה שיוחאי מתוסכל ונסער, ובכל זאת הוא נשם עמוק והתחיל מחדש;


"זאת אורנה, היא בת 28 ויש לה פסיכוזה שהיא כלה, היא בורחת בכל יום או יומיים מהמפעל המוגן שבו היא אמורה לעבוד והולכת לרחוב שבו יש כמה סלוני כלות בעיר. שם היא מתחננת שיתנו לה למדוד שמלות כלה והינומות".

"ומה הבעיה?" שאלתי את יוחאי.

"שהיא לא מסכימה להוריד את השמלות וההינומות" ענה יוחאי.

"ואז בעלי החנויות מתקשרים אלי, או לפעמים למשטרה ואז המשטרה מתקשרת אלי, ונהיה בלגן שלם כשהיא לא מוכנה להוריד שמלה שעולה אלפי שקלים".


"אוקיי" אמרתי "למדנו שבפיבוט אם מישהו עוסק בלהשיג או לגנוב משהו, וזה יוצר בלגן, אז כדאי למצוא דרך לתת לו את זה".

"לתת לה שמלת כלה?" אמר יוחאי בפלצות, מסביב ראיתי את משתתפי ההשתלמות עושים פרצופים אלה לאלה ומתלחשים.


"את מבינה שהיא תלבש אותה כל הזמן, כן?" אמרה דלית המדריכה בהוסטל.

"ומה הבעיה עם זה?" שאלתי,

"לא יותר פשוט שתקנו לה, או שבעלי החנויות יתרמו שמלות שלא צריך או שיש בהן פגמים, ושיהיו לה בגדי כלה כל הזמן?"

"אבל היא תשב בהוסטל לבושה בבגדי כלה" אמר יוחאי בתיסכול "זה נראה כמו בבית משוגעים, זה מחזק את הסטיגמה נגד נפגעי נפש".

"אתה זוכר את שלוש המטרות של פיבוט שלמדנו?" שאלתי את יוחאי,

הוא זכר.


"איזה סוג מטרה זו הגניבה מהחנויות וההפרעה לפרנסה של בעלי החנויות?"

"זה שמירה והגנה" ענה יוחאי בקול חזק.

"ואיזו בעיה זו לשבת בשמלת כלה והינומה בהוסטל" שאלתי,

"זה ניראות" ענה יוחאי בקול חלש ומהוסס.

ובין שמירה והגנה וניראות מה אנחנו בוחרים תמיד? שאלתי בחיוך.


"את באמת מציעה לתת לה לשבת בהוסטל עם בגדי כלה"? שאלה דלית,

"באמת באמת שאני מציעה" עניתי.

"ואם נשאל את עצמנו איך היינו רוצים שינהגו בנו, אם היינו במצב דומה של תלות בזולת,

נדמה לי שאם אני אהיה עם פסיכוזה או דמנציה אני רוצה לקוות שיאפשרו לי ללבוש מה שארצה, כי בסוף רווחתי חשובה יותר מכל מוסכמה חברתית".

"ומה עם הסביבה"? שאלה דלית "מה עם אנשי העיר"?

"מנסיוני, בסוף כולם מתרגלים שהאישה הזו לובשת בגדי כלה, והיא הופכת להיות חלק מהנוף והצבע המקומי" עניתי, "וזה גם פותר ללא ספק את הבעיה מול החנויות".

הם הלכו לדרכם ולא שמעתי מה עשו, אך בליבי אני רוצה להאמין שאי שם יושבת אישה בביתה, והולכת ברחוב בבגדי כלה ומרגישה ממש טוב.


שבת שלום,

שנזכה להביע ולכבד את צרכינו שלנו ואת אלה של האחר, לרווחת כולנו.


בתמונה: התזכורת




32 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול