שישי היום ומחר פסח
הכנות ותכנונים וחזרה לסוג של שיגרת חג שיש בה מהכל;
מסורת
משפחה
ניקיונות
קניות
לחץ
והכרת תודה על היש שאינו מובן מאליו
המון ברכות ומילים לפסח נשלחות בינינו
עם איחולים לחירות, לצמיחה והתחדשות
ואני? אני רוצה להקדיש את הפינה הקטנה שלי
הפעם דווקא לרגעים קטנים,
עם מעשים קטנים ומילים קטנות
שבין אדם לחברו
שלפעמים יש בהם עוצמה ממש גדולה
סיפור #1 –
ברוך המשחרר לנו עגלות ודעות קדומות
הלכנו לשופרסל לקניות של דברים כשרים לפסח
ברור שאין לנו חמישה שקלים (או חיקוי כלשהו) כדי לשחרר עגלה
אלעד אמר שילך לפרוט בדוכן של מפעל הפיס ובינתיים אני חיכיתי
הגיע אדם מבוגר, נגיד קשיש,
המיפלג (עם שיתוק במחצית גופו),
עם יד ימין לא מתפקדת ומקל שלושה ראשים.
הוא חבש כובע וקשה היה לי להבחין בתווי פניו
פתאום הוא הוציא מהכיס אטב מיושר, תכל'ס חוט ברזל,
הכניס מהצד, ביד אחת, למנגנון של העגלה ושיחרר לו עגלה.
"וואו, זה גאוני" אמרתי בהתלהבות,
"יש מצב שאתה משחרר לי גם אחת?"
הוא לא ענה אבל ניגש לעגלה אחרת ושיחרר לי אותה, זה לקח רגע
אבל הוא לא וויתר
הכל ביד אחת, ללא עזרת היד השניה שתלויה בצד גופו
בלי לדבר אף מילה או להסתכל לכיווני
"ממש תודה" אמרתי,
"תודה שעזרת לי"
הוא עשה איזה קול מתחת לכובעו, הסתובב והלך
אלעד הגיע עם החמישה שקלים
ואני כבר עמדתי בגאווה עם העגלה שהאיש פרץ בשבילי
*
סיפור #2 -
ברוך הרואה אותנו כשקשה, ברוך השולח לנו מילה טובה
כשנכנסנו לסופר, התחלקנו במשימות; אלעד הלך לבשר ואני לירקות
עמדתי באיזור הירקות ובחרתי בצל עם עוד אישה
היא אומרת: "זו סחורה גרועה, ממש גרועה"
אני: "ששש... אל תגידי להם (לבצלים), הם יתביישו"
היא: מסתכלת עלי, קשה לפענח את ההבעה בדיוק בגלל המסיכה
אבל אני מניחה שמדובר בהבעה של "מה???"
אני: "נראה לי שזו לא אשמת הבצלים,
הם נראים לי כמו בצלים שמנסים לעשות כמיטב יכולתם"
היא: צוחקת, "נכון, נכון, את צודקת, הנה כמה שנראים טוב"
אני שומעת רעש מאחורי ומסתובבת
אישה עומדת ומטיחה את הירקות לתוך העגלה שלה בכוח
ממרחק שני מטר בערך
אני: "עד כדי כך, אה?"
היא: מרימה את העיניים אלי, מבינה שתפסתי אותה ברגע ממש פרטי
היא: "די, אין לי כוח יותר, אני לא יכולה, פשוט די"
אני: "את נהדרת, את עושה עבודה ממש טובה,
יאללה תזרקי עוד"
שתינו מחייכות ואז ממש צוחקות
היא צוחקת וקצת מנגבת את העיניים מדמעות שברחו
אני מסובבת את העגלה ללכת לכיוון הבשר
עושה עשרה צעדים
כשהיא צועקת
"תודה"
חג שמח שיהיה, עם אוכל טעים ואנשים יקרים
עם מילים טובות ומעשים טובים
בתמונה: מישקה אחראי על המצות
留言