top of page
חיפוש
sharon shani gonen

על סבלנות ותיקון טעויות

שישי שמח, בסופו של שבוע חם ומלא רגעים שונים ומעניינים, הרגע שאני רוצה לחלוק איתכן היום התרחש ממש אתמול;


ביום חמישי בבוקר הגעתי לדודה. דודה גרה במה שקרוי "הדירוניות" שהן דירות עצמאיות שדיירותיהן מקבלות שירותים מהבית הסיעודי הסמוך. דודה גרה שם מאז שהדמנציה שלה התעצמה והיא זקוקה לעזרה משמעותית. בתשע היו אמורות להגיע האחות והרופאה לפגוש את דודה, כך שהגעתי כמה דקות קודם.

"או שרון, יופי שבאת, את רוצה לשתות משהו"? אמרה דודה "יש סודה במקרר" מזגתי לי סודה והתיישבתי. על השולחן היה מונח פזל בן 500 חלקים.

הפינה שלידי היתה בצבעי סגול ממש יפים, והיו שם חלקים, אז התחלתי לנסות ולהתאים אותם.


"את יודעת דודה, אני ממש לא אוהבת פאזלים" אמרתי, "אני מאד אוהבת" אמרה דודה, "למרות שאין לי הרבה סבלנות" "אז איך את מצליחה לעשות פזל?" שאלתי, "אני מדברת לעצמי, מזכירה לעצמי להיות סבלנית, לעשות טעויות ולתקן אותן ואז אני שוקעת לתוך זה. אבל הפאזל הזה במיוחד קשה לי, הצבעים פה ממש מתערבבים" ענתה דודה,

"או, מצאתי איפה הולך החלק של המסגרת שנשאר יתום" אמרתי בגאווה. "ידעתי שעשיתי פה טעות אבל לא הצלחתי להבין מהי" אמרה דודה "כל הכבוד שהצלחת לתקן",

"גם כשהייתי מרפאה בעיסוק צעירה ועבדתי עם ילדים בקליניקה לא חבבתי פאזלים" המשכתי.

"את הפאזלים הראשונים הביא לי אבא כשחזר מהצבא" סיפרה דודה "הוא הביא קופסה עם חמישה פאזלים, ואני התאהבתי בהם ועשיתי אותם שוב ושוב ומאז אני אוהבת פאזלים, אפילו שזה לא מתאים בכלל לאופי שלי".

"איזה יופי שסבא שמשון הביא לך מתנה שממשיכה לשמח אותך ולהעשיר אותך כל החיים" אמרתי,

"לא חשבתי על זה ככה אף פעם" אמרה דודה וניכר שהדברים נגעו בה "אבל זה נכון מה שאת אומרת".


"אני ממש אוהבת להצליח ודברים כמו פאזל תמיד תיסכלו אותי, כמו להתיר קשרים, אז אני חושבת שפשוט לא ניסיתי יותר" אמרתי,

"אני יודעת שאת אוהבת להצליח" צחקה דודה "כולנו מכירים אותך ויודעים שאת מציבה מטרות ומשיגה אותן, אבל אולי גם סבלנות זו מטרה טובה".

צחקנו יחד, תוך שאנחנו ממשיכות להניח חלקים, ופתאום, תוך כדי השיחה השלמתי את הפינה הסגולה והתחלתי להבין את החוקיות של אירוע הפזל.

"תראי אותך, השלמת את כל הפינה כל כך מהר" אמרה דודה בהתפעלות, "זו לא חוכמה" אמרתי "היו ממש מעט חלקים מהצבעוניות הזו, זה היה פשוט יחסית, אבל זה באמת היה לי נעים". "אולי תשני את דעתך על פאזלים עכשיו" היא הוסיפה "ואולי תראי שסבלנות זו גם מטרה טובה"

בדיוק נשמעה דפיקה בדלת ונכנסו הרופאה והאחות. "וואו איזה כיף של ריפוי בעיסוק" אמרה איילת הרופאה, "כן" אמרתי, "דודה מטפלת בי ממש יפה". "זה דורש מלא סבלנות" הוסיפה איילת והסתכלה עלי בחיוך,

"כן, כן", אמרתי בחיוך "סבלנות זה דבר שנותנים, ואי אפשר באמת לדרוש. אני לא בטוחה שאני מוכנה לתת סבלנות, אבל נראה לי שאני נפתחת לרעיון".


שבת שלום, שיהיו מלא רגעים יפים ומעניינים!

בתמונה: עוד רגע מקסים שהיה השבוע; חומות עכו מוארות באמצעות גופי תאורה של חברת די לד מבית עין השופט מפעלי תאורה. צילמה בתיה רזניק.

כמה משמח!




33 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Kommentare


bottom of page