top of page
חיפוש

מפתח הקסמים ללבו הפגוע של ילד

sharon shani gonen

שישי מבורך


התנהגות היא דבר מבלבל,


אנשים שוכחים נורא מהר את האדם ש"מתנהג", ושבעצם התנהגות היא תוצאה של מחשבות, רגשות ותחושות גוף של האדם.


אצל אנשים ששפה אינה אפשרות עבורם, זה התפקיד שלנו לפענח את ההתנהגות, אבל ישנם אנשים, ובמיוחד ילדים, שיכולים לדבר, אם יקבלו הזדמנות הוגנת לעשות זאת.


המיקוד ב"התנהגות המאתגרת" שהיא מונח מכובס להתנהגות קשה, מפריעה ומזיקה – מפריע לנו פעמים רבות לראות את האדם שנמצא במצוקה, הילד שנמצא במצוקה.


גם המונח "ויסות חושי" הוא לצערי מונח מזיק כאן, כי ילד יכול להתנהג באופן מסוים, ויגידו ש"יש לו ויסות חושי" ובזה ייגמר המאמץ להבין ולראות מה קורה איתו, ולעזור לו לעבד ולפתור את מה שמטריד ומפריע לו, באמצעות השפה.


הרעיון הזה הוא כל כך בסיסי ולכאורה פשוט; ילדים ואנשים מתנהגים באופן שמטריד ומפריע לאחרים כי משהו מטריד ומפריע להם והם לא מצליחים להביע אותו במילים.


פעמים רבות הורים ומחנכים שואלים ילדים "למה?"


"למה אתה מתנהג ככה? למה אתה מציק ומפריע?"


אני רוצה לספר לכם שהשאלה "למה", לא עוזרת בכלל, ואפשר ממש לוותר עליה וביחד איתה על הרבה כאב לב לכולם.


מה כן עוזר?


השבוע הדגימה לנו אשת חינוך מהתחום הבלתי פורמאלי מה בדיוק כן עוזר.


נפגשתי עם לקוחותי, ינון וזהר, הורים לילד בכיתה ג', אחרי חודשיים כמעט שבהם לא התראינו בשל תקופת ההחלמה שלי,


הם הגיעו אלי לפני שנה בגלל שאלון, ילד עם קשיים רפואיים והתפתחותיים שונים, התנהג באופן שההורים והחינוך הבלתי פורמאלי לא הצליח להתמודד איתו;


אלון היה התנהג באופן ממש דומה לאבחנה: "התנהגות מרדנית ומתנגדת" (ODD) כי גם בבית וגם בחינוך הבלתי פורמאלי ואפילו בטיפול הפסיכולוגי, הוא פגע באנשים אחרים, ביניהם הוריו, אחותו והילדים בני גילו;


בבית הוא סירב להתקלח ולצחצח שיניים וכשנדרש לעשות זאת – קילל והיכה את הוריו ואחותו, פגע ברכוש וצרח,

בטיפול הפסיכולוגי סירב להיכנס, סירב להיפרד מהוריו ובחינוך הלא פורמאלי הציק לילדים, פירק דברים שעשו וברח.


במהלך שנת העבודה המשותפת שלנו, הבנו, ההורים, המחנכים, הפסיכולוגית ואני – שאלון חווה טראומה פיזית ונפשית בעקבות בעיה רפואית קשה בילדותו שלאחריה נמשכו טיפולים רפואיים וקשיים התפתחותיים עד היום.

אביו של אלון עבר בעצמו נכה צהל מפציעה קשה, כך שהטראומה הנלווית לפגיעה בגוף מלווה את המשפחה.


פעמים רבות אנשים שסובלים מפוסט טראומה, מכל סיבה שהיא, יחוו את הסביבה והאנשים בתוכה כפוגענית, ולעיתים יפתחו דפוס של הגנה עצמית באמצעות תקיפת הסביבה,

זה דפוס שיוצר המשך פגיעה אצל הסביבה ומאד מפריע לאנשים הקרובים להצליח לעזור לאדם ולעצמם, כי לפעמים ממש קשה לתת מענה לצרכים של אדם שפוגע בך, צועק, מכה מקלל ומאיים.


נחזור לפגישה שלי בזום עם הוריו של אלון;


הבוקר התחיל באזעקה, ההורים כתבו שאלון מאד מוטרד מהמצב ולא בטוח שיצליח ללכת למסגרת הבלתי פורמאלית בישוב שלו, ואז דיווחו שהוא הצליח ללכת.

הכל היה בסדר עד שלקראת סוף פגישתנו התקשרה שירה, המדריכה ואמרה שאלון מציק לילדים ואומר שיפגע בהם וביקשה שאחד ההורים יגיע לעזור.


ינון, אבא של אלון, הגיע לעזרה, ואחרי זמן קצר כתב בקבוצת הווטסאפ המשותפת שלנו ששירה היא אשת חינוך נפלאה והוא רוצה לספר לנו את מה שעשתה, שהלוואי שהיה מצולם ומועבר כהשראה לאנשי חינוך וטיפול נוספים.


וכך סיפר ינון:

אלון במשך חצי שעה רק אמר שהוא יחזור להציק ולעצבן את הבנים,

הקבוצה היתה בדרך לפעילות, אבל שירה עזבה הכל ובאה להיות עם אלון, ואמרה לו כך:


"אלון, מה שלא קרה - אני יודעת שנפגעת. אתה לא פוגע סתם, יש סיבה. בטוח יש סיבה. אני פה בשבילך ואני לא כועסת. אני רק לא יכולה לעזור בלי לדעת מה קרה"


ואז אלון סיפר לה הכל:

הבנים עשו רשימה של שמות, ולא הסכימו להגיד על מה הרשימה, ואת השם של אלון הם שמו בסימן שאלה, והוא הבין ששוב הם לא רוצים אותו והחליט שמגיע להם שהוא יפריע להם ויציק להם.


וכשאלון סיפר את הסיפור כל המילים התוקפניות הפסיקו, וירד המבט המציק והקר ואת מקומו מילאו דמעות ומילים פצועות של פגיעה.


שירה השתתפה בתחושות ובפגיעה של אלון והבטיחה שהם יבררו ביחד מה קרה ויראו איך ללמוד ומה לעשות כדי שדברים כאלה יקרו פחות.


ובאמת כך היה, שירה עזרה לאלון לדבר עם הבנים, שהתברר שבכלל לא התכוונו לפגוע, הם לא הבינו איך להסביר ורצו שאלון ישתתף איתם אבל היתה שרשרת של אי הבנות וטעויות,

אלון נשאר בפעילות והיה לו יום מצוין, וכולנו קיבלנו שיעור נהדר משירה המדריכה, שאני שמחה ממש לשתף את כולכם בו ומבטיחה שאם תצליחו להגיד את מילות הקסם האלה;

"אני יודעת שאת.ה לא פוגע סתם, משהו קרה לך, אני לא כועסת, בבקשה תשתף אותי כדי שאוכל לעזור".

אני חושבת שהמילים האלה והכוונה הזו יכולים להיות מפתח הקסמים ללב הפגוע של ילד, של אדם, אם נהיה מספיק אמיצים ואוהבים להגיד אותן.


שבת שלום


בתמונה: קורטני וויט "הלוואי שהייתי מוצאת את המילים להביע את הפגיעה שלי לפני שגרמתי פגיעה לאחר"



40 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


  • Facebook

מרכז  ומשרדי PIVOT - קיבוץ עין השופט 1923700

טל. Office@pivot.org.il   |  050-5680860

מעבר לשיחת וואטספ
bottom of page