מעצב אופנה בהפתעה

שישי שמח! השבוע עבר במהירות שיא, מלא תוכניות מרגשות והבטחות לצמיחה!

אפילו ירד גשם, ויצאה שמש אחריו וכל זה שימח אותי מאד!

אתמול הלכנו לטייל ועצרנו אצל ביל, שהבית שלו וסביבותיו הם ממלכה קסומה של שימוש חוזר ויופי ודברים צומחים ונחת.

ונזכרתי בסיפור שתכף אספר לכן, שיש בו מהקסם הזה, שפיבוט מצטיין בו – לקחת דבר שנראה כמו אלימות והשחתה וגועל ולראות איך אפשר להבין אותו ולכבד אותו ובאמצעות מילוי צרכיו – להוציא ממנו יופי ותועלת.

הסיפור הוא וותיק ואפילו מככב בקורס של פיבוט, שמחזור חדש שלו ייפתח בט"ו בשבט, 17.1.22 בימי שני – נפרסם את כל הפרטים השבוע!

*

"הוא משחית הכל"

האמירה של הצוות היתה חריפה ואני התקשיתי להתאים את האמירה לנער שעליו היא נאמרה;

חמודי היה דומה לשמו, נער בן 16, עם מוגבלות שכלית התפתחותית, הידועה במקומותינו בראשי התיבות מש"ה, בבית ספר לחינוך מיוחד עבור נערים ונערות עם מש"ה. חמודי דיבר מעט, לא מספיק כדי להביע רצון או כוונה, וחייך הרבה.

"מה הוא עושה בדיוק?" שאלתי, כמו תמיד, כי "משחית" היא מילת תואר שמתאימה למה שהרואה את הפעולה חושב עליה, אבל לא מתארת את מה שהאדם עושה.

"הוא מקשקש" ענתה פלורה המחנכת, "על המכנסיים, על הנעליים, הורס אותן לגמרי"

"את מתכוונת אולי לצובע?" שאלתי

"נו, מקשקש, צובע, אותו הדבר" ענתה פלורה, "הוא הורס את הבגדים שלו"

"אמרת מכנסיים ונעליים, יש עוד בגדים שהוא צובע?" שאלתי

פלורה חשבה לרגע וענתה "לא, האמת שלא, הוא מקשקש רק על המכנסיים והנעליים"

"באיזה סוג כלי כתיבה הוא צובע?" שאלתי

"גירים, בעיקר גירי פנדה" ענתה פלורה, "אבל לפעמים גם טושים, אם הם עבים"

"ובאיזה צבע?" הוספתי והקשיתי

ראיתי את המבטים על פני אנשי הצוות מסביב, וחשבתי לעצמי מה הם בוודאי חושבים על החקירה שלי את האירוע

האמת, רוב הפעמים אני לא יודעת באמת כלום שאני מתחילה לשאול, רק רוצה להבין איך נראה הדבר שהאדם עושה שהסביבה מוצאת אותו מפריע

"הוא צובע באדום, וגם בחום לפעמים" ענתה פלורה

"מה עוד אנחנו יודעים עליו"? שאלתי את הצוות

"הוא אוהב תוויות" ענתה חנאן, "אני הייתי מורה שלו בשנה שעברה, והבאתי לו בגד שהילד שלי קיבל ולא רצה, היתה עליו תווית מהחנות, וחמודי ממש התרגש"

"גם אני ראיתי אותו מקבל מכנסיים חדשים עם פתק של ליווייס והוא ממש שמח" אמרה אמינה הסייעת

"אולי הוא אוהב דבר חדש" אמר אחמד, המורה לחינוך גופני, "אולי בגד חדש משמח אותו"

"אז מה שאתם אומרים הוא, שחמודי צובע את המכנסיים והנעליים שלו באדום ולפעמים בחום, והוא אוהב ושמח עם בגד חדש או שווה עם תווית" סיכמתי את מה שלמדנו

"מה דעתכם שנעשה ניסוי?"

ראיתי שהצוות מתעניין ונלהב

"מה דעתכם שנביא לו מכנסיים ונעליים שווים, עם תווית – בצבע אדום וחום ונראה אם הוא יצבע אותן"?

הסכמנו, והצוות ניגש למשימה

שבועיים עברו, והגעתי למפגש נוסף עם הצוות, אבל הם לא היו צריכים לפתוח את הפה, ראיתי את התשובה על הפנים שלהם;

"הוא לא משחית, הוא מעצב אופנה" אמרה פלורה המחנכת "תראי אותו עם המכנסיים והנעליים שלו האדומות, החדשות, הוא לא נגע בהן עם צבע, רק ליטף אותן וצחק"

שבת טובה שתהיה, שנזכה לרגעים של גילוי ושמחה!

בתמונות: ביל וביתו המהמם