להאיר את המטרה

במסגרת סדרת הפתרונות שעבדו אבל הצוות לא שמח איתם, אני מגישה לכן את הסיפור שלפנינו,

הסיפור הזה יושב אצלי תחת נושא "תיאום ציפיות".

אתן מבינות, לפעמים המטרה, או המשאלה שאנשים מביעים – לא ניתנת להשגה, לפחות לא על ידי, אבל אני יכולה לפתור את הבעיה כך ששלוש המטרות של פיבוט יקבלו מענה.

מהן שלוש המטרות?

1. שמירה והגנה,

2. השתתפות וזרימה בסדר היום,

3. ניראות

הסיפור שלנו מתחיל כשבאתי לבקר בהוסטל של נפגעי נפש בעיר אחת.

אני לא בדיוק זוכרת מה הם רצו לרכוש, אבל כמעט תמיד כשהייתי פוגשת אירגון חדש, או קבוצה חדשה של אנשים, האירוע הראשון שהיה מתרחש הוא "בחינה",

הם היו מביאים את המקרה הכי קשה מבחינתם, זה שממש מטריד, מפריע, מלכלך ובעיקר זה שהם עובדים בו נורא קשה ולא מצליחים לפתור,

ורואים אם יש לי פתרון.

"בואי נשמע מה את אומרת על זה" פתחה חיה, מנהלת ההוסטל – שאלה מילים שבעצם אומרות "בואי נראה אותך פותרת את זה ואם תצליחי נשקול ללכת הלאה".

"יש לנו פה דייר, נקרא לו יחזקאל. הוא איש טוב, במשך היום מתפקד מעולה, משתתף בכל הפעילויות, הולך לתעסוקה שיקומית, משחק קלפים ושח, דייר מעולה.

רק מה, בלילה, הוא פחות שולט במעשיו".

"למה את מתכוונת?" שאלתי

"בכל לילה, כמו שעון, הוא קם מהמיטה ומשתין על הרצפה בחדר שלו" ענתה חיה.

"תמיד באותו המקום?" שאלתי,

"כן", ענתה שיר, המדריכה.

"בבוקר הוא אומר שהוא לא עשה את זה, ומסרב לנקות, וגם המנקה אומרת שזה לא תפקיד שלה לנקות פיפי מרצפה, ובסוף זה נשאר לנו – הצוות, וככה אי אפשר להמשיך",

"לצערי אם לא נמצא דרך לגרום לו לעשות פיפי בשירותים, נאלץ להעביר אותו למקום סיעודי" אמרה חיה המנהלת.

"שוחחנו איתו שוב ושוב" המשיכה חיה, "הוא מסכים לכל דבר, נגיד ללבוש חיתול, אבל אחר כך הוא פשוט מוריד את החיתול ועושה פיפי בדיוק באותו המקום",

"את יכולה לעשות שהוא ישתין בשירותים?" שאלה שיר,

"תלוי מה תנאי השטח" אמרתי "אבל אני יכולה לעשות ככה שהוא לא יעשה פיפי על הרצפה ושאפשר יהיה לנהל את האירוע בהסכמה. אתן רוצות?"

"כן, בטח" ענתה שיר.

"אני מעדיפה שהוא יעשה פיפי בשירותים" אמרה חיה.

"בואו נראה מה תנאי השטח ובהתאם נבין מה מסתייע" עניתי, ועלינו ביחד כולנו לקומה השניה.

החדר של יחזקאל היה במורד המסדרון מהשירותים הקרובים ביותר, במרחק של אולי 15 מטר.

 כדי להגיע לשירותים אליעזר היה צריך לרדת ממיטתו, לצאת מהחדר, לפנות ימינה במסדרון וללכת מרחק גדול יחסית עד להגעתו לשירותים.

"האם אפשר להעביר את יחזקאל לחדר מחובר לשירותים?" שאלתי,

קיבלתי הסבר ארוך ומפותל שאת פרטיו אני לא זוכרת, רק אגיד לכן שבסופו הבנתי שניסו מלא רעיונות ואי אפשר.

ביקשתי שיראו לי איפה בחדר יחזקאל עושה את שלולית הפיפי בכל לילה, והצוות הצביע למקום ממש ממול לחלון.

"אם היה עכשיו חושך, מה הייתי רואה מהחלון"? שאלתי את הצוות,

שיר ניגשה לחלון והתבוננה "את ההשתקפות ממנורת הרחוב , אני יודעת שלאנשים בחדר ליד היתה בעיה כי התאורה הפריעה להם, והחלפנו להם את הווילון לווילון אטום".

שאלתי כמה שאלות לגבי התאורה, והתברר שהיא מאירה בדיוק את המקום שבו עושה יחזקאל את שלולית הפיפי בלילה.

"אוקיי, יש לי פתרון" אמרתי "אבל קודם אסביר לכן מה קורה כאן";

"יחזקאל קם בלילה והוא מבולבל, החלק החושב והמתכנן של המוח שלו פחות עובד. זה אופייני לשלבים של דמנציה, ואנחנו יודעים היום שאנשים עם נוירולוגיה שונה, כמו אנשים עם אוטיזם, נפגעי נפש, פגועי ראש ועוד – יכולים לחוות תסמינים דמויי דמנציה בגילאים מוקדמים הרבה יותר מאנשים ללא שונות נוירולוגית.

מה שקורה הוא שאדם קם לשירותים, ומתוך אינסטינקט הולך ועושה פיפי על עיגול האור הקרוב אליו, במקרה הזה – על עיגול האור המשתקף מהחלון, כי אנשים בהתמצאות מעטה – הולכים לכיוון האור בזמני חושך,

אם יכלנו לקבל גישה מיידית בין החדר לשירותים, היינו מאירים את האסלה כך שעיגול האור היה האסלה, אבל מכיוון שאי אפשר,

אני מציעה שניקח דלי, ונסמן את הפתח שלו בשרשרת לדים עמידים למים.

אם נשים את הדלי באותו המקום והוא יואר – רוב הסיכויים שיחזקאל יעשה פיפי לתוכו, ואז בבוקר – כשהוא חוזר לתפקוד תקין, הוא יוכל לקחת את הדלי ולשפוך אותו לשירותים".

"ומה עם להגיע לעשות פיפי בשירותים?" שאלה חיה המנהלת,

"בתנאים הנוכחיים אני לא יודעת איך להפיק את זה" עניתי.

"אם התנאים ישתנו, אז אפשר לעשות זאת בדרך שתיארתי",

הייתי ממש שמחה וגאה בפענוח ובפתרון היצירתי, אבל חיה ושיר היו פחות מרוצות;

"ואחרי הדלי הוא יעבור לעשות פיפי בשירותים בלילה?" שאלה שיר,

"לא" עניתי "הוא יוכל לעשות פיפי בשירותים אם תנגישו לו אותם, בינתיים הוא יעשה פיפי בדלי,

נראה לי שזה שיפור משמעותי מלעשות על הרצפה, ובכל מקרה ברגע שהוא זה שמרוקן את הדלי, זה נראה לי אירוע שאפשר לחיות איתו".

הן הסכימו לנסות, וכשהתקשרתי אחרי כמה ימים לברר איך הפתרון עובד, קיבלתי תשובה שהפתרון אמנם עובד, אבל אין התלהבות ממנו,

מזל שהתלהבות מהפתרון לא היתה בחוזה שלי איתן!

מה אתן אומרות? הייתן יכולות לחיות עם פתרון כזה?

ממש עכשיו, כשחיפשתי תמונה לסיפור,

גיליתי שמאז ועד היום הספיקו לפתח דליים שיש בתוכם כבר מנורות לד!

מסתבר שבתור דליי ממתקים בליל כל הקדושים באמריקה הם שוס