כוחה של הכרת הטוב

שישי שמח ופורח, אני מקווה שאתן נהנות ממלא פרג לצורותיו, לקראת פורים הבא עלינו לטובה, שידוע אצלי כחג הפרג. השבוע זכיתי לברכה גדולה, רגע שהוא מתנה מיוחדת מהיקום, שאני רוצה לחלוק איתכם;

נפגשתי עם גיורא, אבא של דניאל,

אבל לפני זה, בואו ואספר לכם קצת מאירועי הפרקים הקודמים;

גיורא ונחמה פנו אלי לפני כחמש עשרה שנה, שאעזור להם עם בנם דניאל, שהיה אז כבן ארבע או חמש. דניאל נפגע, ככל הנראה, בפרשת רמדיה. לאלה מכן שלא זוכרות את המקרה אספר שמדובר בכשל בתהליך היצור של תחליף החלב לתינוקות מתוצרת רמדיה, שגרם לכך שלא הוכנסו ויטמיני B למוצר. התינוקות שניזונו באופן בלעדי מהמוצר – נפגעו קשות במערכת העצבים שלהם. אצל דניאל, הפגיעה היתה מתונה, שכן הוא לא ניזון מהמוצר באופן בלעדי, אך עדיין היתה פגיעה משמעותית, וכשפגשתי אותו – הוא היה אחד הילדים הכי "לא שקטים" שפגשתי עד אז, ואני יכולה לומר לכן 15 שנה מאוחר יותר – שהוא בהחלט נמנה עם העשיריה הראשונה שלי גם היום.

דניאל היה כל כך לא שקט, שלא הצליח לישון לילה שלם, הוא הצריך פיקוח מתמיד והיה מכה, שופך ומפזר את החפצים שסביבו. הוריו, ובמיוחד נחמה אימו, היו מותשים.

עם זאת, מדובר באנשים מעוררי השראה, צנועים, שומרי מצוות ומלאי אהבת אדם במלוא מובן המילה. אני נלחמת ביחד עם כל הלקוחות שלי, כדי ליצור עבורם ועבור האדם שלשמו קראו לי – חיים של רווחה והשתתפות טובה, אבל נחמה וגיורא, באופן הכל כך מסור וצנוע שבו שיתפו אותי בחייהם, עוררו בי רצון חזק שבעתיים לעזור להם ולדניאל.

כששאלתי אותם מה היו רוצים להפיק מעבודתנו המשותפת, נחמה חשבה רגע ואמרה בקולה הרך; "הייתי מודה מאד על כמה שעות שינה רצופות", וגיורא הוסיף "ואם אפשר שאולי יהיה איזה זמן שדניאל יהיה פנוי ושקט במשך היום?"

החלטתי שהמטרה הראשונה במעלה שלנו תהיה להרגיע את מערכת העצבים שלו, שהייתה נראית בעומס יתר משמעותי, שגרם לעוררות יתר.

הכרתי את המצב הזה כבר מילדים עם פגיעות נוירולוגיות שעבדתי איתם בעבר, והחלטתי לטפל בו בעזרת מגע לחץ עמוק.

אעצור כאן ואגיד כמה מילים מקצועיות על מגע לחץ עמוק והשימושים שלו; מגע לחץ עמוק הוא תרופה (לא פרמקולוגית) טבעית, שאפשר בעזרתה לעשות קסמים די רציניים. היא מעולה למצבים של עומס יתר במערכת העצבים, שגורם להתפרצויות ותגובות יתר שונות אצל הסובלים ממנה. רק מה? כדי לעשות שינוי משמעותי, חייבים לתת לאדם מגע לחץ עמוק בכל שעתיים בזמן שהוא ער, ובאופן מאד מסוים, ובהקפדה על ההליך הטיפולי, ולפעמים יש תגובות משמעותיות בעת הטיפול, מה שאומר שכמו כל תרופה חזקה, רק אנשים שממש יודעים מה הם עושים – כדאי שישתמשו בה.

הסברתי לנחמה וגיורא את הכל, והם – אנשים מהממים ומסורים שכמותם, מייד הסכימו והתחלנו מייד בתוכנית. זמן קצר לתוך התוכנית, דניאל התייצב. בהתחלה הוא ישן לילה שלם ונחמה בכתה משמחה, ואחר כך היציבות התגנבה לתוך היומיום ו"התחילו לראות ילד" כמו שאמר גיורא. עזרתי להם להבין איפה דניאל נמצא מבחינת יכולותיו וצרכיו, עזרתי באבחונו ובהשמתו למסגרת המתאימה וליוויתי אותם עוד כברת דרך.

התקופה היתה בדיוק זו שעכשיו, ואני זוכרת שיום אחד נחמה וגיורא הגיעו לקיבוץ שלי, להביא לי משלוח מנות לפורים. הייתי שמחה ונבוכה, אבל נחמה חיבקה אותי ולחשה לי באוזן "תודה" והבנתי, שלקבל את הילד שלך בחזרה מהמקום הסוער והבודד שאליו הלך, זה לא דבר קטן.

עברו שנים, העברתי את הטיפול בדניאל לאנשי מקצוע אחרים שהלכו עם המשפחה את הדרך, שמעתי עליו בהדרכות שנתתי להם, ומדי פעם קיבלתי דרישות שלום מהם דרך גיורא, שפגש את נועם, בן זוגי שיחיה, בכנסים מקצועיים. עד שלפני שבוע התקשרה רעותי, מנהלת משאבי האנוש המקסימה של המפעל בו עובד נועם. "אנחנו מארחים משרד מהנדסים גדול והמנהל ביקש שאם אפשר, נזמין אותך. הוא היה רוצה לפגוש אותך" המנהל היה גיורא.

התרגשתי ממש, וכשהגעתי, גיורא סיפר לי על דניאל, שבפעם האחרונה ששמעתי עליו הוא היה בראשית גיל ההתבגרות; "הוא גדל" סיפר לי גיורא "הקדוש ברוך הוא נתן לו כוח גדול ומיוחד, ועכשיו הוא חייל ביחידה מיוחדת של המודיעין, והוא עומד להיות הקצין המיוחד הראשון בצה"ל".

"תמונה" ביקשתי "אתה יכול להראות לי תמונה של דניאל?" והוא הראה, תמונה של משפחה לבושה במיטב בגדיה, בעת אירוע משפחתי משמח, ודניאל עומד ביניהם, גבוה בשני ראשים מעל כולם, רחב כתפיים ויפה מראה.

"זה כל התוספים שנתנו לו אחרי שנפגע" אמר גיורא בחיוך "שבזכותם הוא צמח ככה". "נראה לי שהגודל והכוח הזה זו מתנה מיוחדת" אמרתי לו "לדניאל ולמשפחה שלו שלא עזבה אותו לרגע". "זו בדיוק האמירה שלנו!" אמר גיורא "את מכירה את המטפל גדי גמזו? אז הוא טיפל בדניאל ואמר לנו תמיד "אל תעזבו אותו לרגע, תהיו איתו תמיד" וכך אנו עושים, לכל הדברים של דניאל – כל המשפחה מגיעה, כולנו, תמיד, בכל הכוח ובכל האהבה".

ביקשתי לקבל את התמונה וגיורא שלח לי אותה, הסתבר שעדיין היה לו את מספר הטלפון שלי ואני סיפרתי לו שמדי פעם, כשנופלת רוחי, אני מסתכלת בתמונות של לקוחותיי המשגשגים ועושים חייל בעולם.

"אני לא שוכח את הרגע שהחזרת לנו אותו" אמר גיורא "שבבת אחת הוא נרגע והילד שלנו חזר אלינו". "גם אני לא שוכחת" אמרתי לו, "ותשמח לדעת לכמה אנשים הרגע הזה עוזר עד היום".

"את מבינה" אמר לי גיורא, זה כוחה של הכרת הטוב, "אני מודה לך ומחזק אותך, ואת ממשיכה ועוזרת לילדים ואנשים אחרים".

"הוא תמיד יהיה ככה?" שאלה אותי בדאגה לקוחה, שדואגת לבנה הצעיר, ביום שאחרי פגישתי עם גיורא. "בואי ואספר לך על דניאל" אמרתי לה, וכשסיימתי את הסיפור היא הניחה את כף ידה הפתוחה על ליבה ואמרה "תודה".

שוב חשבתי על גיורא ונחמה ועל כוחה של הכרת הטוב - למלא את הלבבות בתקווה ובאמונה

שבת שלום!

בתמונה: העץ הקוסמי של אהבה והכרת תודה, עבודה של AKAArtGenerator / DeviantArt