טיפות קטנות של חסד וחמלה

"הכי קשה לי המשבר התודעתי, אני מרגיש שיש לי סדקים בתפיסת העולם" אמר לי צורק'ה הבוקר כשנפגשנו בחדר האוכל.

"איך אני ממשיך להאמין שאנשים הם טובים"?

"מסתכל מסביב וממלא את החריצים בטיפות החסד שסביבנו" אני עונה לו.

איזה חלות נעשה היום? שאלתי את שחר, אחייניתי,

"אני יודעת לקלוע חלות מארבע רצועות, אז אולי את אלה?" שחר מציעה.

אנחנו לא אומרות את זה, אבל ברור לנו שהיום אנחנו רוצות להשקיע יותר, לעשות משהו מיוחד. כמות הרוע ששוחררה לעולם דורשת איזון בטוב, וכל אדם שליבו טוב ופתוח מרגיש את זה ורוצה להענות לקריאה.

אני פותחת גוגל ופתאום רואה חלות מהממות, כל אחת קלועה משלוש כפול שלוש רצועות.

אני מראה לשחר,

"את אלה" היא אומרת, "ממש את אלה".

"וכמה נכין?" אני שואלת אותה,

"מספיק כדי גם לתת" היא עונה.

"ולמי בא לך לתת?" אני שואלת,

"לחיילים" היא עונה מייד אבל שואלת אותי "ולמי בא לך?"

"לשכנות שלי" אני עונה "את רוצה לדעת למה דווקא להן?"

"למה?"

"כי השכנה שלנו מימין דואגת נורא לאחיינית שלה שנעדרת, את יודעת מה זה נעדרת?" "זה שלא יודעים איפה היא, זה ממש קשה" שחר אומרת.

"והשכנה שלנו משמאל, היא דואגת לבעל שלה ולבת שלה שהם בצבא עכשיו",

"כן, אני רוצה לתת להן חלות מיוחדות" שחר אומרת "שידעו שאנחנו חושבים עליהן".

טיפות קטנות של חסד וחמלה, תרופה לסדקים, בלבבות שלנו, ברקמת היקום.

באהבה, שרון

קישור לחלות