top of page
חיפוש

זיהוי יוזמה ורתימה ליצירת העסקה

שישי שמח!

השבוע הצלחתי להפיק הרבה משימות. ביניהן סיימתי את ההגהות הסופיות לחוברת הקורס המלאה של פיבוט.

בעמוד 114 של החוברת מדובר על יצירת נכסים – ועל כך שהבסיס ליצירת נכס הוא זיהוי יוזמה ורתימתה ליצירת העסקה.

אנשים חושבים שיוזמה תמיד מראה את עצמה באופן בולט וחד משמעי, אבל האמת היא שיוזמה הרבה פעמים מסתתרת בתוך פעולות שנראות כמו התנהגות גרועה ממש. כך יכול להיות שילד שעוקר פרחים בעצם מתעניין בצמחים ובאופן גדילתם, ייתכן שילד שמרוקן את כל הסבונים הנוזליים לבקבוקים וצנצנות מתעניין בערבובי חומרים ויהיה פעם ברמן או כימאי.

זיהוי יוזמה והפיכתה לאפשרות עיסוקית זו התבוננות מיוחדת ששווה ללמוד. סיפור השבוע שלנו עוסק בדיוק ברגע הקסום הזה, שבו השיפוטיות שלנו יורדת והאנושיות לוקחת את מקומה.


באחד מימי השבוע הופיעה הודעה בקבוצת הפייסבוק הפנימית של הקיבוץ שלי, ובו מספרת נויה, חברת קיבוץ, על כך שצמחים נגנבו מהחממה הביתית שלה ומבקשת להחזירם מייד.

"בושה" כתבו לה בתגובה חברות וחברים, ואני חשבתי שהמילה הזו הופכת להיות שגורה יותר ויותר – והצטערתי על כך. "חוצפה", כתבה חברה אחרת, "זו גניבה, זה לא חוצפה" ענתה לה חברה,

ואני? אני נזכרתי בסיפור מפעם והתקשרתי לנויה, לחלוק איתה את הסיפור:

בצעירותי המוקדמת, היו מחוץ לחדרי בקיבוץ כמה עציצים שטיפחתי. אני חובבת צמחים והם חלק משמעותי בחיי.

יום בהיר אחד, חזרתי מהעבודה והבחנתי שאחד מעציצי אינו במקומו.

עציצים, אתן יודעות, הם עצמים עם נוכחות, כך שבמידה ולא מתגלים שברים של עציץ, הרי שההסבר הסביר היחיד להיעלמותו של עציץ ממקומו הטבעי הוא גניבה. במקרה שלי, לפעמים אמא שלי לקחה את העציץ לשיפוץ, כך שווידאתי שזה לא התרחש.

נו שוין, גניבה היא אירוע לא משמח בדרך כלל, אז אני משערת שאמרתי איזו מילת קללה או שתיים, אולי סיפרתי לאמא שלי, שתשתתף בצערי ובשאיפה תכין לי עציץ חדש, ושכחתי מזה.

כעבור יומיים בערך, הגיע לביתי חבר קיבוץ מהדור השני, נקרא לו יואל. יואל אחז בעציץ שנעלם והתנצל מאד. אימו של יואל, מוותיקות הקיבוץ, לקחה את העציץ.

כמה מילים על ברכה, אימו של יואל; למיטב זכרוני, היא היתה אישה חביבה, שנודעה בגנבותיה. היו כמה וכמה חברי קיבוץ שגנבו; חלקם מילאו את כיסיהם במוצרי הכלבו, חלקם לקחו חפצים או בגדים ולקבוצה מכובדת זו השתייכה ברכה, כך שכשיואל החזיר לי את העציץ, הבנתי שההתנצלות וההחזרה הן פעולות שהוא מורגל בהן, כמו גם ההתבוננות והחיפוש של חפצים חדשים בביתה וסביבתה של ברכה ובירור איתה מהיכן נגנבו.

העציץ הוחזר והסתגל מחדש לסביבתו, ולאחר מספר ימים, הפלא ופלא, נעלם שוב.

ושוב הגיע יואל כמה ימים מאוחר יותר, פיו מלא התנצלויות וידיו מלאות בעציץ.

בפעם השלישית שברכה לקחה את העציץ, התקשרתי ליואל; "נראה לי שאמא שלך ממש אוהבת את העציץ הזה" אמרתי לו. "מעכשיו אתה פטור מלהחזיר לי אותו, זו מתנה – ממני אליה, נראה שהוא חשוב לה יותר מלי".

יואל הודה לי במילים חמות ואמר שהלוואי ששאר האנשים היו מתייחסים כך, והיה נדמה שהעניין הסתיים בכך.

עד שיואל הגיע שוב לביתי עם העציץ בידו, הפעם שוב בארשת פנים מוטרדת,

"תראי" הוא אמר לי "השארתי את העציץ אצל אמא שלי ואמרתי לה שאת נותנת לה אותו במתנה, והיא לא הסכימה, היא אמרה לי לקחת אותו אלייך בחזרה, אז אני מצטער באמת ואני לא יודע מה לעשות",

צחקתי בקול ואמרתי לו שאני דווקא מבינה מה קורה; "אמא שלך אוהבת את הפעולה של הלקיחה, ההעברה ממקום למקום, משהו בזה מתאים לה ונעים לה".

"אז מה את אומרת בזה?" שאל יואל, עדיין מוטרד.

"שאתה תחזיר את העציץ למקום, ואל תטרח להגיד לי משהו, פשוט תניח אותו במקום המוסכם.

אמא שלך תגיע בזמן שלה ותיקח אותו אליה. ואז אתה "תגלה אותו" ותחזיר אותו לכאן, והיא שוב תיקח אותו וחוזר חלילה".


"את צוחקת!" אמר יואל בתדהמה "למה זה טוב?"

"זה מעסיק אותה ומשמח אותה, ואם אתה ואני בסדר עם זה, אז זה דבר קטן שאנחנו יכולים לעשות כדי לעזור לאמא שלך, שהיא אישה חביבה בסך הכל, ולמה לא לעזור לה?" עניתי,

יואל חשב לרגע, ואז אמר "טוב".

וכך היה.


העציץ "נגנב" ושב מספר לא ידוע של פעמים. בכל פעם שראיתי את תנועותיו של העציץ – חייכתי לעצמי וחשבתי, איך שיתפנו פעולה והפכנו את הגניבה לנחת.

"זה סיפור יפה" אמרה לי נויה, שהקשיבה בעניין וצחקה בכל המקומות הנכונים, "אבל אני מתבאסת בעיקר מתחושת הפלישה למרחב שלי ומזה שלקחו לי שיח ממש שווה שתכננתי לשתול בפרויקט שאני מעורבת בו",

"יש לי שיח נהדר להציע לך לפרויקט" אמרתי לה, והבטחתי לה מייד את אחד משיחי ההיביסקוס חילוף שאמא שלי גידלה מזרעים, והגיעו לגודל שמאפשר את שתילתם.

סיפרתי לה את סיפור השיח החדש, ושתינו נהנינו לרגע מכך שלפעמים נראה שדברים הולכים וזה נורא קשה ועצוב, אבל בעצם הם עושים מקום לדברים אחרים שגם הם טובים ומתאימים.

ואיך הגניבה של השיח הקודם, הביאה לה שיח חדש, ושני סיפורים נהדרים, או אולי שלושה, כי עכשיו סיפור הגניבה והקבלה של השיח החדש – הוא שלה.


שבת שלום!




36 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page