top of page
חיפוש

אנשי הזכרונות הטובים

שישי שמח! נסענו לחופשה בסיני לכמה ימים.

חופשה בכלל וחופשה בסיני בפרט, הן כר נרחב להתבוננות ולמידה – כי חוויית היומיום משתנה ובדרך כלל יש פנאי להתבונן בשוני של החופשה מהחיים ה"רגילים" וללמוד משהו על עצמנו, לרוב כל התהליך הזה מיתרגם להכרת תודה, שהיא אחד הכלים החזקים והמשמעותיים בפסיכולוגיה חיובית ובחיים בכלל.

הנה כמה רגעים כאלה מהחופשה הנוכחית;

*

"אתה יודע, יש פה חוויה ייחודית, במלון שלך" אמרנו לשאמס, "מותרות ונוחות יש בשפע, המלון הזה הוא נקי ונעים וצנוע, אבל פה יש נכס שממש קשה למצוא וזו החוויה שאנחנו מטופלים. שדואגים לנו.

כל דבר שאנחנו צריכים או רוצים פוגש תגובה אחת "כן, אני מייד דואג.ת לך לזה", בהתחלה היינו ספקנים, כי בוא, זה סיני פה, המקום שבו אתה יכול לחכות שעות ואז לקבל דבר שלא העלית בדעתך שיגיע.

אבל הצוות פה במלון באמת מסור לרווחתנו! צחקנו כשמנהל המלון צייד אותנו בשקיות עם מים וחטיפים ושאל אם יש לנו מספיק כסף קטן למשך היום, כששלח אותנו (עם מלווה מטעמו) ליום של שנירקולים באתרים יפים.

אנחנו מטפלים ודואגים לאנשים כל הזמן בחיים שלנו, ואפילו לא ידענו שזו חוויה שאנחנו רוצים לקבל, עד שחווינו אותה פה".

"יש ביטוי אצלנו" אמר שאמס בהתרגשות,

"שמי שאמא שלו מתפללת עליו, תמיד יהיה מוקף באנשים טובים, אז אני חושב שאמא שלי התפללה עלי הרבה. ובגלל המילים האלה שאמרתם, כל הצוות יקבל בונוס החודש, כי זה בדיוק מה שרציתי שהמלון שלי יהיה כשהקמתי אותו, מקום לאנשים לנוח מהדאגות, שרגע מישהו ידאג להם".

** "תפסיק" אמר גבר אחד לחברו כשישבנו בחושה מול ראס אבו גלום.

"הוא כל הזמן דואג ממטלות" הוא פנה אלי "אני רואה שאת יושבת בשקט, את לא דואגת מדברים שקורים בבית כשאת פה?"

"לא" אמרתי לו "אני מסכימה שמחשבות הן כוח חזק ושממש שווה לעבוד כדי להצליח לנהל אותן".

"איך עושים את זה?" שאל חברו,

"לומדים טכניקה ומתאמנים, אני ממליצה על ויפסנה" עניתי בחיוך.

* "אפשר להצטלם ביחד?" שאלה הג'ר, בסוף יום השנירקולים אותו בילינו איתה ועם חברתה טקו מגיאורגיה.

הן נפגשו בפריז בחילופי סטודנטיות, שתיהן למדו ממשל ויחסים בינלאומיים לתואר שני ועכשיו הג'ר משווקת שוקולד בנסטלה וטקו שרה ומופיעה בטביליסי.

זו הפעם הראשונה שהן נפגשות מאז פריז – וניכר הקשר הקרוב ביניהן.

לא הבנו בדיוק איך קרה שהן הגיעו להיות בהשגחתו של אחמד, המלווה שלנו למשך היום, אבל ככה יצא, אז חלקנו את הסירה שקפצה גבוה על הגלים הגבוהים, נהוגה בידי ילד ומלאה עד אפס מקום בתיירים וטיפלנו בטקו, שספגה קצת יותר מדי שמש והרגישה לא טוב.

הצטלמנו. ”אני אזכור אתכם ואת היום הזה לתמיד" אמרה הג'ר "ואנחנו כנראה לא נתראה יותר אף פעם, כמה זה מוזר?"

"נכון" הוסיפה טקו "איך זה יכול להיות?"

"זה תפקיד נפלא" אמרתי להן "להיות זיכרון מקסים בחייו של אדם אחר, ואני שמחה שאתן מצטרפות לאוצר אנשי הזיכרונות שלי, שם תהיו תמיד יפות ושמחות בדיוק כמו שהייתן היום".

"גם אנחנו שמחות שאתם תהיו אנשי זיכרונות טובים שלנו" אמרה טקו "זה תפקיד יפה בחיים של אדם ואני שמחה להיות בו".


שבת שלום!

בתמונה, הילד בן השמונה (בערך) שנהג במיומנות בסירת המנוע והוביל כ12 תיירים ותיירות, ורק היה צריך תוספת גובה (תמונה בתגובה הראשונה). תזכורת לדברים המדהימים שילדים יכולים לעשות.




40 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page