top of page
חיפוש

אכזבה כתמרור בדרך

שישי מואר ושמשי הגיע, וזה זמן טוב לדבר על אכזבה

אַכְזָבָה - שם עצם, נקבה, שורש: כז"ב

1. רגש שלילי כתוצאה מאי התגשמות ציפייה או תקווה; התבדות; מפח נפש

2. אדם או גורם כלשהו שלא מימש את הציפיות ממנו


השבוע התקיימה ההצבעה להארכת הכהונה שלי במזכירות, ולא עברתי את הסף הנדרש של חמישים אחוזים מהקולות, קיבלתי 49.3% מהקולות.

להפתעתי הרגשתי הקלה, ואפילו שמחה, אך אנשים סביבי, בכל מעגלי ההיכרות – ניגשו לנושא בזהירות, והציעו מילות השתתפות וניחומים.

על מה אנחנו מנחמים? על האכזבה, על כך שציפיה או תקווה לא התגשמו ויש ציפיה שיעלו באדם רגשות קשים ושליליים עקב כך.

נדמה לי שאכזבה היא רגש שרבים מתחברים אליו,

החשש מכאב האכזבה מרתיע אנשים מלהתנסות בדברים, להציע מועמדות, להתראיין למקומות עבודה, להתחיל חברות חדשה, לנסות מקום חדש לחופשה ועוד חוויות משמעותיות שכאלה.

"אם את רוצה לצרוח ולצעוק ולקלל, אני מתנדבת" כתבה לי מישהי עם המון רצון טוב ומעט היכרות איתי, שהצחיקה אותי וחיממה את ליבי.

לכבוד האכזבה שלא באמת הייתה, נזכרתי בעוד מקום שבו לא התקבלתי על חודה של נקודה;

כשניגשתי ללימודים לתואר הראשון, ידעתי שאני רוצה ללמוד פסיכולוגיה. החלטתי את זה בגיל חמש, כששלחו אותי לפסיכולוג לעשות אבחון.

חשבתי שהפסיכולוג היה גרוע והחלטתי החלטה נחושה שכשאגדל, אני אהיה פסיכולוגית ואעזור לילדים ולאנשים שלא יכולים לעזור לעצמם, יותר טוב משעזרו לי.

בדקתי את הציונים הנדרשים לקבלה לפסיכולוגיה, ועשיתי שוב ושוב פסיכומטרי עד שהשגתי את הציון הדרוש,

רק מה? התברר שחישוב ציון הפסיכומטרי שעשו בחוג לפסיכולוגיה היה אחר מהרגיל, וחסרה לי נקודה כדי להתקבל.

"תערערי, יקבלו אותך" אמרה לי המזכירה של החוג כשביררתי את הנושא,

זו היתה פעולה קלה, מכתב קטן, אולי איזה ראיון, וזהו.

אבל עצרתי, ושאלתי את עצמי אם היקום מנסה להגיד לי משהו והחלטתי שכן,

התקבלתי למשפטים ולריפוי בעיסוק והחלטתי על ריפוי בעיסוק.

שלושים שנה מאוחר יותר, אני חושבת שזה היה רגע מצוין שלי, ומאז אני מתבוננת ברגעים שבהם התכוונתי לדבר אחד ויצא דבר אחר, או ניסיתי ללכת בדרך והיא לא הסתייעה – כתמרורים, שמכוונים אותי בדרך.


גם לינון, שהוא מלקוחותי האהובים, היתה אכזבה בשבוע שעבר, אני מודה להוריו שהסכימו שאספר לכם עליה!

ינון הוא ילד מחונן בן תשע וחצי, שכמו רבים מהילדים המחוננים – סובל מחרדה,

המלחמה החמירה את מצב החרדה שלו, והוא התחיל להסתחרר סביב נושאים שונים.

להסתחרר זה אומר שהוא שוב ושוב עסק בנושא, חשב עליו, היה מתוח סביבו, בקיצור – לא כיף.

"ינון מאד נרגש, הוא המציא מילה חדשה והציע אותה לאקדמיה, הוא כתב מכתב עם סבא מתי והם שלחו אותו בדואר, ועכשיו הוא שואל פעמים רבות ביום מתי האקדמיה תיתן תשובה,

הוא בטוח שהמילה תוכר ושהוא יהיה ממציא מילים מפורסם ומכובד" סיפר לי אופיר, אביו של ינון.

אחרי כמה ימים מתישים של שאלות חוזרות וביקורים בדואר, פגש סבא מתי את פקיד הדואר של הישוב ושאל אותו אם המכתב ששם עם ינון בתיבת הדואר אמנם נשלח לאקדמיה

"שמתם מכתב בתיבת הדואר?" צחק האחראי "התיבה לא עובדת באמת, היא לקישוט בלבד".

"אוי ואבוי" אמר סבא מתי, "ינון כל כך מחכה לתשובה והמכתב עוד לא נשלח",

אחראי הדואר הבטיח שישלח את המכתב מייד וינון חזר לחכות בדריכות ולבקר שוב ושוב בתאי הדואר, לראות אם הגיעה התשובה המיוחלת.

"מה המילה שינון המציא?" שאלתי את הוריו בפגישתנו,

"בנין" ענתה נופר, אימו של ינון בחיוך "הבן של הנין".

"אבל לא קוראים לזה כבר באיזו מילה? נדמה לי ריבע או חימש" אמרתי,

"כן, ברור שיש מילה, אבל ינון חושב שעוד מילה זה טוב, וכמו שאפשר להגיד נין וגם "ריבע" אז אפשר יהיה להגיד "חימש" וגם "בנין" אמרה נופר.

"הוא מספר לכל מי שהוא פוגש שהוא המציא מילה והאקדמיה בטוח תקבל אותה" אמר אופיר

עבר שבוע ועוד שבוע והתשובה המיוחלת מהאקדמיה הגיעה;

"תודה על ההצעה היפה", כתב האיש מהאקדמיה

"אכן אפשר ליצור את ההלחם בן+נין, שאלה מעניינת היא איך ייקראו בנות הנינים לפי ההצעה שלך; בת+נין או צורת נקבה מן בנין?

עם זאת בעבר פעלה באקדמיה ועדה שקבעה שבן הנין ייקרא חימש ובנקבה חימשה, תוכל לקרוא על כך, ועל עוד קירבות משפחה בקישור הבא": https://hebrew-academy.org.il/2016/02/09/%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D/


"איך ינון הגיב?" שאלתי את הוריו בדאגה, כי ינון במצב פגיע ותהיתי איך הוא יתמודד עם האכזבה.

"הוא היה מאוכזב, אבל התאושש מהר ועכשיו עבר לעסוק באיזה טלסקופ נקנה לו ליום ההולדת, כי הוא החליט להיות מדען" ענה אופיר בחיוך,

"מדען זה נהדר" אמרתי "נראה לי שלהיות מדען ממש מתאים לינון".


שבת שלום


התמונה: כשמדע הופך לאומנות מאת Taggedzi



3 צפיות0 תגובות
bottom of page